שארדיי מוסורינג'ון (Sharday C. Mosurinjohn) וריצ'רד אסקו (Richard Ascough), שני חוקרים מבית הספר לדתות של אוניברסיטת המלכה בקינגסטון, אונטריו, טוענים שאין שום ראיות לכך שהמיסטריות באלאוסיס ובהמשך גם הנצרות הקדומה, כללו שימוש בפסיכדליים, ושזהו מיתוס מודרני ורומנטיקני חסר ביסוס ראייתי.
התאוריה הזו נובעת לטענתם אך ורק מרצון להעניק לגיטימציה תרבותית ומשפטית לשימוש בסמים במערב כיום, ולא ממחקר היסטורי אמין. יתר על כן, המוטיבציה האמיתית היא לחפש שורשים מערביים, לבנים, אירופאיים, של ״ערש הדמוקרטיה״, לשימוש טקסי ודתי בסמים, כדי לא להסתמך רק על מסורות ילידיות כגון איוואסקה או פיוטה. כך הם יוכלו לשייך את זה למסורת הפוליטית העכשווית, כי הרי ״זה היה פעם ככה גם אצלנו״. אבל אין שום הוכחה לכך. וההוכחות שיש הן בלוגיקה מעגלית: מניחות את המבוקש, מבוססות על ראיות נסיבתיות חלשות שהופכות ל"עובדות", ועליהן נבנים תילי תילים של השערות נוספות שהופכות בתורן ל"עובדות" חדשות. הטיעונים המבוססים על יוונית עתיקה גם הם תלושים ולא מבוססים – לא פארמקיה ולא אקסטזה. הם סתם. וגם לא ה״הוכחות״ הארכיאולוגיות מהסוג של בריאן מוררסקו, שהן קלושות ולא תקפות.
הניסיון של חוקרים מהז׳אנר של מוררסקו וקארל ראק, הוא לטעון שכל הדתות החלו כתוצאה משימוש בסמים, מה שמכונה בתור "הדת ללא שם".כפועל יוצא, האצבע המאשימה מכוונת כלפי הממסדים הדתיים שדיכאו את האמת הזו, של הדת המקורית והכביכול עתיקה, שלא היתה קיימת באמת. זו יצירת נרטיב היסטורי מדומה, על סף הפסבדו-היסטוריה והקונספירציה, ובאופן כללי טקטיקה שנגועה כולה בכשל לוגי מוטמע (וכנראה שגם משמשת אנשים שאוהבים ללכוד תמימים ברשתותיהם, כי כל מה שמעניין אותם זו סנסציה)
אמנם אני לא מכיר את השמות הללו אבל מעיון קצר בביוגרפיה שלהם אני רואה שזהו תחום מחקרם העיקרי, פסיכדליה, דת ואוקלטיזם, והם אינם דתיים, כלומר אופי המחקר שלהם הוא אקדמי חילוני.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתיבת תגובה