חודש: אוגוסט 2026
-
מקורות מטונימיים של מונחי פחד בשפות הודו-אירופיות
מאמרה של הבלשנית ביליאנה מיכאילובה (Mihaylova, 2026) טוען שמונחי היסוד המציינים פחד בשפות ההודו-אירופיות מקורם הוא מטונימי במובן הזה שהוא קשור לחוויות פיזיות וסומטיות פשוטות ויומיומיות של התמודדות עם איומים חיצוניים. וליתר דיוק, בשפה המשוחזרת הפרוטו הודו-אירופית אין מילה שיוחדה לפחד. במקום פחד אומרים מילים שונות שקשורות למה שמרגישים או למה שמפחדים ממנו, אבל למילה…
-

סוד הצבעים הנצחיים של מצרים העתיקה: מקודש, טכנולוגי וצמחי
צבעי היצירות של מצרים העתיקה השתמרו בצורה יוצאת דופן לאורך אלפי שנים. התופעה עוררה במשך דורות סקרנות מדעית עצומה ותחושת תעלומה בקרב חוקרים, ארכאולוגים וכימאים. אלא שעד לאחרונה לא היה ניתן לפענח את המנגנון המדויק; כיום, טכנולוגיות חדשניות ולא פולשניות מאפשרות לנתח כימית את הפיגמנטים ישירות על גבי היצירות' ומספקות תשובות מפתיעות. והמסקנה המפתיעה: ה״קסם״…
-

תפיסת השמיים כמכל ברזל במצרים העתיקה
עבור המצרים הקדמונים, השמיים לא היו רק מרחב ריק או אשליית צבע כחולה, אלא ישות פיזית מוצקה ובעלת משקל. על פי תפיסת העולם המיתו-קוסמולוגית שלהם, השמיים נתפסו כמעין אגן או אמבטיית ברזל ענקית המכילה בתוכה את האוקיינוס הקוסמי העליון. מתוך מכל ברזל שמימי זה, ניתזו או נפלו מעת לעת שברי מתכת ארצה בדמותם של מטאוריטים…
-

קסם עממי: לוחות קללה, קמעות ותקשור עם העולם התחתון
אני רוצה להמליץ על הדרך על האתר veiledantiquity.com באמצעות הפניה לסקירה בו. הסקירה עוסקת בממצאים שונים של לוחות וקמעות ממקורות ארכיאולוגיים וטקסטואליים ברחבי אגן הים התיכון ובריטניה הרומית, שנאספו משלל מחקרים במאה העשרים (כגון אלו של ג'ון גייגר, רוג'ר טומלין וכריסטופר פאראונה), העוסקים במאגיה עממית. המטרה היא להביא את קולו של האדם הפשוט. יש שם…
-

גדי בחלב: סמל לאושר עילאי ביוון העתיקה וזיקותיו ליהדות
הביטוי "גדי, נפלתי לתוך חלב" מופיע על לוחיות זהב קטנות (lamellae) שנמצאו בקברים של מאמיני הכתות האורפיות והבאכיות ביוון העתיקה (מהמאה ה-4 לפנה"ס). הלוחיות הכילו הנחיות לנשמה כיצד לנהוג בעולם הבא כדי לזכות בחיי נצח. המאמינים הונחו להימנע משתייה מנהר הלת'ה (נהר השכחה) ולשתות רק מאגם הזיכרון (מנמוסינה) כדי להימלט מגלגול נשמות חוזר. מי שישתה,…
-
שחזור צבעים: ברק, לא גוון
במשך דורות, חוקרי הספרות הקלאסית והבלשנות ההיסטורית ניצבו נבוכים מול האופן שבו תיארו מחברים עתיקים את העולם הפיזי. ויליאם גלאדסטון, מי שהיה ראש ממשלת בריטניה וחוקר הומרוס נודע, הבחין בתדהמה כי באודיסאה ובאיליאדה מתואר הים בכינוי המפורסם "צבע היין" (οἶνοψ), ואילו עצי זית, דבש ופחד מתוארים כולם באמצעות התואר χλωρός (ירקרק-צהבהב). הוא הציע שהיוונים הקדמונים…
-

כיצד פירות ההדר מיישמים את מודל מחזור החיים של האנתאוגן?
מחקר חדש שבחן ממצאים מבורות שופכין בספרד המוסלמית בין המאות ה-10 וה-12 לספירה, מעלה כי הגעת המוסלמים לאיזור יצרה כעין מהפכה חקלאית. "המהפכה החקלאית האסלאמית", או המהפכה החקלאית של ימי הביניים הכניסה צמחים חדשים לאיזור והביא לשינוי טוטאלי של המערכת האקולוגית, הטכנולוגית והכלכלית. בין הצמחים החדשים תבלינים שונים, גידולי קיץ ו… פירות הדר. למעשה, הגידול…
-

הפארמקון, הנחש והאישה: סמל הפיתוי בין חיים למוות
הפארמקון נחשב לישות פרדוקסלית שהיא בו-זמנית גם רעל וגם תרופה. יתר על כן, מינון מסוים שלו פועל כרעל קטלני בעוד שמינון אחר, השונה ממנו לעיתים במקצת, ואף במקצת מן המקצת, משמש כתרופה מצילת חיים. אותו המינון עצמו עשוי להיות רעל עבור אדם אחד ותרופה עבור אחר, או להוות רעל ומרפא עבור אותו האדם בדיוק, בהתאם…
-
IO Za 2: תפילה מינואית עתיקה לזאוס ודיוניסוס
המונח IO Za 2 הוא הקוד המדעי שניתן לכתובת ספציפית שנמצאה על גבי שולחן נסך קטן מאבן. הכתובת נמצאה באתר הארכיאולוגי של מקדש הפסגה בהר יוכטאס (Iouktas) שבכרתים, והיא מתוארכת לתקופה המינואית (לפני כ-3,500 שנה). ״שולחן נסך״ הוא כלי אבן עם שקע מרכזי שבו הונחו נוזלים כמנחה, כמו שמן, דבש, יין וכו׳. ה״שולחנות״ הללו היו…
-

מנחת נדר של עכברים בכרתים: חשיפת פולחן אפולו סמינטאוס
ארכאולוגים מבית הספר האיטלקי לארכאולוגיה באתונה ומאוניברסיטת פדובה חשפו מנחת נדר במקדש אפולו שבגורטין, כרתים: למעלה מ-450 שלדי עכברים. המתחם המקודש, שנבנה סביב אמצע המאה השביעית לפנה"ס, העיד על קיומו של פולחן אפולו סמינטאוס (Apollo Smintheus), "אפולו העכבר", שמעולם לא תועד בכרתים לפני כן. הכינוי סמינטאוס (Smintheus) נגזר מהמילה "סמינתוס" (σμίνθος) שקודמת ליוונית הקלאסית, ומשמעותה:…
