מקדש התודעה: העונה הראשונה

העונה הראשונה התקיימה בחודשים נובמבר-דצמבר של 2024, בנסיך הקטן תל אביב. היא עסקה במגוון רחב של נושאים, החל משימוש בקנאביס בפולחן ממלכת יהודה, דרך טקסי קבורה פסיכואקטיביים בתקופה הפליאוליתית, ועד למערות ששימשו שערי תודעה בתרבויות עתיקות. בין המרצים ניתל למנות את פרופ׳ רן ברקאי מאונ׳ תל אביב, פרופ׳ דני נדל מאונ׳ חיפה ופרופ׳ ליאור גרוסמן מהאוניברסיטה העברית.

העונה היתה מחתרתית-משהו, וקיומה הופץ מפה לאוזן. הענות של הקהל האדוק היתה מפתיעה ומעודדת, עד למצב שבו קיומה של העונה השניה היה רק עניין (נדרש) של זמן.

  • האישה השמאנית ממערת חלזון תחתית

    ritual burial israel

    בהרצאתה של פרופ' ליאור גרוסמן על "האישה השמאנית ממערת חלזון", נחשפים היבטים חשובים של פולחן ותודעה רוחנית בתרבות הנאטופית בצפון ישראל, כ-12,000 שנה לפני זמננו. גרוסמן מתארת כיצד האישה השמאנית, שנמצאה קבורה במערת חלזון תחתית, נקברה בטקס מורכב שנמשך מספר שלבים, תוך שימוש בפריטים מקודשים ובעלי משמעות רוחנית עמוקה, כמו שריונות צבים, אגני עצם של נמר, כנף עיט, וחלקים נוספים מבעלי חיים. הרצאה זו מעלה את האפשרות שהאישה הייתה דמות רוחנית מרכזית בקהילה, והשימוש בפריטים אלה עשוי לרמוז על חוויות תודעתיות או פולחניות שהיו קשורות בתפקידים שמאניים, הכוללים תקשורת עם רוחות טבע ובעלי חיים. המורכבות וההשקעה בטקס הקבורה מעידים על…

  • קבורה פולחנית במערת רקפת והבירה הקדומה בעולם

    Raqefet homo18

    בהרצאתו של פרופ' דני נדל, "קבורה פולחנית במערת רקפת", מוצגים ממצאים המעידים על טקסי קבורה מורכבים שהתקיימו במערה לפני כ-13,000 שנה, בתקופה הנאטופית. בין הגילויים החשובים בהרצאה, נדל מתאר את השימוש בבירה כחלק מטקסי הפרידה והקבורה. הבירה, שייתכן והייתה מהמשקאות האלכוהוליים הראשונים בעולם, שימשה ככלי מרכזי בטקסים אלו, בהם העניקו כבוד למתים דרך פולחנים המשלבים שתייה ומזון. בהרצאה מתוארות גם עדויות לקבורת פרחים שנמצאו במערה, מה שמעיד על השימוש בצמחים מקודשים והקשר לטבע כחלק מהפולחן. נדל מציג את מערת רקפת כמוקד פולחני רב-משמעות, בו התקיימו טקסים המשלבים בין אלמנטים של טבע, רוחניות ותרבות, ומצביע על הקשר העמוק בין מנהגי הקבורה…

  • הדת כפולחן היי-טק, והמניעים הטכנופוייטים לביות צמחים

    37aa5042 b2ae 4c46 84ae 598d2ab1db53

    בהרצאתו של ד"ר ניסים אמזלג, "הדת כפולחן היי-טק, והמניעים הטכנופוייטים לביות צמחים", נבחנים הקשרים ההיסטוריים והדתיים בין טכנולוגיה לפולחן דתי, עם דגש על תהליכים טכנופוייטיים בתקופות קדומות. ד"ר אמזלג מציג את התזה כי כבר בעת העתיקה, טכנולוגיות כמו עיבוד מתכת וביות צמחים פותחו לא רק לצורך תועלת פרקטית, אלא כחלק מטקסים דתיים ורוחניים ששאפו להרחיב את תודעת האדם ולתקשר עם כוחות עליונים. במהלך ההרצאה, ד"ר אמזלג מתאר את המושג "טכנופוייזיס" (Technopoiesis), שמתייחס לפיתוח טכנולוגיות במטרה לחוות את התהליך עצמו ולהפיק ממנו תובנות רוחניות או תודעתיות, ולא רק את התוצאה המעשית. אחד התחומים המרכזיים שנדון בהרצאה הוא ביות צמחים, שבו הוצע…

  • שימוש בצמחים מקודשים בפולחן הפלישתים

    Screenshot 2024 08 18 at 22.47.28

    בהרצאתה של ד"ר סימביקה פרומין בנושא "שימוש בצמחים מקודשים בפולחן הפלישתים", נדונים ההיבטים הדתיים והתרבותיים של הפלישתים על פי הממצאים בתל צפית, גת המקראית. בהרצאה זו מתארת פרומין כיצד זוהו במקדשים הפלישתיים צמחים מקודשים כמו שיח אברהם מצוי (Vitex agnus-castus), חרצית עטורה (Glebionis coronaria), וזון משכר (Lolium temulentum), שנחשב לצמח פסיכואקטיבי. שיח אברהם מצוי ושאר הצמחים שימשו בפולחן הפלישתי וקשורים למיתולוגיה האגאית, בעיקר לפולחנים של אלות יווניות כמו הרה, ארטמיס ודמטר. הזון המשכר, שהיה ידוע בהשפעותיו הפסיכואקטיביות, שימש בין השאר בפולחן דמטר באלאוסיס, שם התקיים פולחן הקשור למחזורי הטבע, הזריעה והקציר. ד"ר פרומין מעלה את הקשר בין השימוש בצמחים אלה…

  • החוויה הפסיכדלית בתקופה הפלאוליתית: מערות כדלתות התודעה

    Screenshot 2024 08 18 at 23.04.58

    בהרצאתו של פרופ' רן ברקאי, "החוויה הפסיכדלית בתקופה הפלאוליתית: מערות כדלתות התודעה", נחשפים הקשרים העמוקים בין האדם הקדום לחוויות תודעתיות מיוחדות שהתעוררו במערות חשוכות. ברקאי מציג את התזה שמערות, במיוחד בתקופה הפלאוליתית, שימשו לא רק כמקלטים פיזיים אלא גם כ"זירות טרנספורמטיביות" שבהן חוו בני האדם הקדומים מצבים פסיכדליים. בהרצאה נדון השימוש באור מלאכותי בעומק המערות וההשפעה הפיזיולוגית שלו, כמו ירידה ברמות החמצן, שגרמה לשינויים בתודעה ולחוויות פסיכדליות. ברקאי טוען כי מערות שימשו כאמצעי לחוות חוויות תודעתיות חזקות, אשר ייתכן והיו חלק בלתי נפרד מהפולחן הדתי והחברתי של התרבויות הקדומות. בהקשר זה, הוא מקשר בין המערות לבין מושגים של "דלתות התודעה"…

  • על התגלית של שרידי הקנאביס והלבונה במקדש בתל ערד

    eighth century jews burned cannabis as part of religious ceremony

    ד"ר ערן אריה מציג בהרצאתו את התגלית המשמעותית של שרידי קנאביס ולבונה שנמצאו על מזבחות במקדש מתקופת הברזל בתל ערד. גילוי זה, שנעשה באמצעות ניתוח כימי של שאריות אורגניות שנשמרו על גבי שני מזבחות אבן גיר במקדש, מספק את הראיות הראשונות לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים כחלק מהפולחן הדתי של ממלכת יהודה. הקנאביס נמצא במזבח הקטן מבין השניים, ביחד עם גללים של בעלי חיים, מה שהקל על שריפתו בטמפרטורות נמוכות יחסית, כך שניתן היה לשחרר את החומר הפעיל THC. הלבונה, שהייתה נפוצה בתקופה זו כקטורת, נמצאה על המזבח הגדול. תגלית זו מרמזת על כך שהשימוש בקנאביס ובקטורת כאלו היה חלק מהותי מהפולחן…

×