העונה השניה של ״מקדש התודעה״ התקיימה בחודשים יולי-נובמבר של 2025, ב״בלמעלה״, הקומה השניה של הנסיך הקטן תל אביב תחת הכותרת ״פסיכדליה ופולחנים״.
במקור תוכננו שש הרצאות. בשל כמה תאונות לא צפויות כמו המלחמה באיראן והשעיה בפייסבוק שאילצה פתיחה מחדש של הקבוצה (אבל אין מקום לתירוצים), היא ״נפרסה״ מחדש והורחבה לשבע הרצאות.
בין השאר עסקנו בפולחן האם הגדולה, פולחן אבות מדברי, הסנה הבוער, הדודאים בראי היהדות וכו׳. הרצו, בין השאר: פרופ׳ זהרה יניב-בכרך, פרופ׳ אמוץ דפני, ד״ר עוזי אבנר, ד״ר זאב בן אריה וכו׳.כמו כן, השיקה הסדרה את הספר ״הסגול הגדול״ על ההיסטוריה הדתית של פטריית הארגוט, שהופיע בהוצאת פראג.






-
אופיום, קוקה וטבק – צמחים כמנועים היסטוריים

מאז ומתמיד שימשו צמחי מרפא לא רק לריפוי – אלא גם לצרכים אחרים, לתועלת ולפנאי. צמחים בעלי ערך, פסיכואקטיבי או סתם ערך אחר, הפכו לבשורה – כתרופת פלא, או כ״פתרון קל״ לשלל בעיות. שמם הלך לפניהם, וכל אחד היה חפץ להיות זה שמוביל את העגלה. צמחים אלה, גידולם ואספקתם, הפכו לכלים רבי עוצמה בפוליטיקה, בכלכלה ובמאבקי שליטה אזוריים וגלובליים. בהרצאה זו נבחן את סיפורם המורכב של שלושה צמחים רבי השפעה: פרג האופיום, הטבק וצמח הקוקה. לכל אחד מהם היסטוריה חובקת עולם, מוארת אך גם אפלה. לצמחים אחה היתה לאורך השנים חשיבות דתית ואיכויות רפואיות, ובשל כך הם התפשטו הרבה מעבר…
-
ההיסטוריה הדתית של הארגוט

הארגוט הוא פטריה רבת-עוצמה המסוגלת להרוס יבולי דגן שלמים ואף להרעיל למוות את מי שצורך אותה. אך יש לו גם צד אחר שאינו אפל ובעטיו זכה למקום ייחודי במורשת האנושית. מעבר למקומו האפשרי במהפכה החקלאית, הוא משמש ליישומים רפואיים רבים, אך לפי הטענה, התכונות הפסיכואקטיביות שבו והיכולת המעשית ״לטהר״ אותו ולהכין ממנו בירה או לחם פסיכדליים, נתנה לו מקום של כבוד בארסנל הפולחני של הדתות הקדומות. כך היה בהודו העתיקה, כך היה ביוון העתיקה וכך גם היה ביהדות ובנצרות. עד שמסיבה כלשהיא הדבר הוצנע והודחק, ובסופו של דבר הושכח. כשהחלו להפיק מהפטריה את סם ה-LSD עדיין לא ידעו על מקומו…
-
הוקרה לפועלו של פרופ׳ בני שנון ז״ל

פרופ' בני שנון (1948–2025) היה מרצה לפסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטה העברית בירושלים, שם שימש כראש החוג לפסיכולוגיה. הוא השלים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת סטנפורד ולימד ב-MIT. שנון נודע במחקריו על חוויות תודעתיות, במיוחד בהקשר של משקה האיאואסקה, והיה מהחוקרים הבולטים בתחום זה. ב-2008 פרסם שנון תיאוריה שנויה במחלוקת, לפיה חוויות מיסטיות בתנ"ך, כמו מעמד הר סיני והסנה הבוער, היו תוצאה של שימוש בצמחים פסיכואקטיביים. הוא הציע כי צמחים כמו שבר לבן ושיטה, המכילים חומרים הזייתיים, שימשו את בני ישראל בטקסים דתיים במדבר סיני. שנון הגיע למסקנות אלו בעקבות התנסויותיו האישיות עם האיאואסקה והשוואת תיאורי החוויות הפסיכדליות לתיאורים המקראיים. שנון…
-
ההקשר הזורואסטרי של סיפור הסנה הבוער

בהרצאתו של גד ברנע ייבחן ההקשר הזורואסטרי של פרשת הסנה הבוער. ההשראה שלוקח הסיפור המקראי היא בעיקר בשני תחומים: מקומה של האש בפולחן והתפיסה הפילוסופית של קיום האל. הסנה הבוער הוא התגלות האל באש, הפולחן היהודי כמו הזורואסטרי בנוי סביב אש התמיד. גם מבחינת תפיסת האל, אלוהים מזדהה בפני משה בכינוי ״אהיה אשר אהיה״. הדבר מזכיר את הצורה שבה מתואר אהורה מזדה בכתבי הקודש הזורואסטריים כ”מי שהיה, הווה ויהיה”. בשתי המסורות האל נתפס כ”קיים” או “נצחי”, וכך גם ההתגלות שלו חייבת להיות באופנים אלה – האש הנצחית תמיד קיימת, הסנה בוער ואיננו אוכל, במובן הזה שהאש לא נכבית. נוסף לכך,…
-
תרבות האלה בישראל

הרעיון של "האם הגדולה" (Magna Mater) כארכיטיפ נשי קדום ומרכזי בתרבויות האנושיות, גובש והועמק במחקרו של הפסיכואנליטיקאי אריך נוימן, תלמידו הבכיר של קרל גוסטב יונג. ראשיתה של הדת, על פי הטענה היא באמונה באלוהות נשים שסמלה הפוריות, חיבור לטבע ומעגל החיים המתחיל ומסתיים בדם. פולחני קבורה השתמשו בפיגמנטים אדומים כדי לסמל את הדם הזה, טקסי מוות, לידה ולידה מחדש הדגישו את העקרון. ארץ ישראל הפרה-היסטורית היתה ערש התרבות גם מבחינה זו, ומחקרו של ד״ר זאב בן אריה מרכז את אבני הדרך החשובות בהתפתחות הדת והפולחן החל מהתקופה הפליאוליתית ועד לראשית המהפכה החקלאית. בתקופה זו חיו בארץ חברות מטריארכליות שחיו בהרמוניה…
-
פיצוץ פולחני במדבר לפני 9000 שנה

פרופ׳ עוזי אבנר, ארכיאולוג המתמחה בחקר תרבויות המדבר הקדומות, יגיש בהרצאתו "פולחן פרהיסטורי במדבר" סקירה מעמיקה של אתרי הפולחן שהתגלו במדבריות הנגב וסיני, המתוארכים החל מהאלף ה-8 לפנה״ס. המדבר עשיר במידה מפתיעה באתרי פולחן. עד עתה תועדו בנגב למעלה מ 500 אתרים של מצבות אבן פולחניות, 234 מקדשים פתוחים, מאות אתרי קבורה, סוגים נוספים של אתרי פולחן ועשרות אלפי חרותות סלע בעלות תוכן סמלי. כל זאת למרות שכמחצית שטחו של הנגב טרם זכה לסקר ארכיאולוגי מפורט. אתרים אלה מייצגים עולם רוחני מפותח מאד של תושבי המדבר, שהשפיעו השפעה עמוקה על דתות המזרח הקדום, ובמיוחד על דת ישראל. פרופ׳ אבנר יבחן…
-
הדודא בראי היהדות – היבטים אטימולוגיים, אתנובוטניים והיסטוריים

בהרצאתו "הדודאים בראי היהדות – צמח חשק, רפואה וכשפים", פרופ' אמוץ דפני מציג סקירה מקיפה של הדודא הרפואי במקורות היהודיים. הרצאה זו מסכמת את מחקרו ארוך השנים בדבר השימוש הפולקלורי בדודא הרפואי. צמח מסתורי זה נחשב נחקר מאוד, בהיותו צמח אהבה וכישוף נודע, אך מחקרו של דפני בא לגשר את הפער בין שתי הבעיות הבולטות במחקר הקיים: במחקר הבינלאומי יש לקות בסקירת המקורות היהודיים, ולעומת זאת במחקר העברי יש לקות בסקירת המקורות הזרים. הדודא נתפס במסורת היהודית כסגולה לפוריות, במיוחד לנשים עקרות, והאמונה בכוחו נמשכת עד היום בקרב קהילות שונות. אבל לדודא יש תפקיד גדול בהרבה מכך. הוא משחק תפקיד…
-
האישה השמאנית ממערת חלזון תחתית

בהרצאתה של פרופ' ליאור גרוסמן על "האישה השמאנית ממערת חלזון", נחשפים היבטים חשובים של פולחן ותודעה רוחנית בתרבות הנאטופית בצפון ישראל, כ-12,000 שנה לפני זמננו. גרוסמן מתארת כיצד האישה השמאנית, שנמצאה קבורה במערת חלזון תחתית, נקברה בטקס מורכב שנמשך מספר שלבים, תוך שימוש בפריטים מקודשים ובעלי משמעות רוחנית עמוקה, כמו שריונות צבים, אגני עצם של נמר, כנף עיט, וחלקים נוספים מבעלי חיים. הרצאה זו מעלה את האפשרות שהאישה הייתה דמות רוחנית מרכזית בקהילה, והשימוש בפריטים אלה עשוי לרמוז על חוויות תודעתיות או פולחניות שהיו קשורות בתפקידים שמאניים, הכוללים תקשורת עם רוחות טבע ובעלי חיים. המורכבות וההשקעה בטקס הקבורה מעידים על…
-
קבורה פולחנית במערת רקפת והבירה הקדומה בעולם

בהרצאתו של פרופ' דני נדל, "קבורה פולחנית במערת רקפת", מוצגים ממצאים המעידים על טקסי קבורה מורכבים שהתקיימו במערה לפני כ-13,000 שנה, בתקופה הנאטופית. בין הגילויים החשובים בהרצאה, נדל מתאר את השימוש בבירה כחלק מטקסי הפרידה והקבורה. הבירה, שייתכן והייתה מהמשקאות האלכוהוליים הראשונים בעולם, שימשה ככלי מרכזי בטקסים אלו, בהם העניקו כבוד למתים דרך פולחנים המשלבים שתייה ומזון. בהרצאה מתוארות גם עדויות לקבורת פרחים שנמצאו במערה, מה שמעיד על השימוש בצמחים מקודשים והקשר לטבע כחלק מהפולחן. נדל מציג את מערת רקפת כמוקד פולחני רב-משמעות, בו התקיימו טקסים המשלבים בין אלמנטים של טבע, רוחניות ותרבות, ומצביע על הקשר העמוק בין מנהגי הקבורה…
-
הדת כפולחן היי-טק, והמניעים הטכנופוייטים לביות צמחים

בהרצאתו של ד"ר ניסים אמזלג, "הדת כפולחן היי-טק, והמניעים הטכנופוייטים לביות צמחים", נבחנים הקשרים ההיסטוריים והדתיים בין טכנולוגיה לפולחן דתי, עם דגש על תהליכים טכנופוייטיים בתקופות קדומות. ד"ר אמזלג מציג את התזה כי כבר בעת העתיקה, טכנולוגיות כמו עיבוד מתכת וביות צמחים פותחו לא רק לצורך תועלת פרקטית, אלא כחלק מטקסים דתיים ורוחניים ששאפו להרחיב את תודעת האדם ולתקשר עם כוחות עליונים. במהלך ההרצאה, ד"ר אמזלג מתאר את המושג "טכנופוייזיס" (Technopoiesis), שמתייחס לפיתוח טכנולוגיות במטרה לחוות את התהליך עצמו ולהפיק ממנו תובנות רוחניות או תודעתיות, ולא רק את התוצאה המעשית. אחד התחומים המרכזיים שנדון בהרצאה הוא ביות צמחים, שבו הוצע…
