תיאור
הרעיון של "האם הגדולה" (Magna Mater) כארכיטיפ נשי קדום ומרכזי בתרבויות האנושיות, גובש והועמק במחקרו של הפסיכואנליטיקאי אריך נוימן, תלמידו הבכיר של קרל גוסטב יונג. ראשיתה של הדת, על פי הטענה היא באמונה באלוהות נשים שסמלה הפוריות, חיבור לטבע ומעגל החיים המתחיל ומסתיים בדם. פולחני קבורה השתמשו בפיגמנטים אדומים כדי לסמל את הדם הזה, טקסי מוות, לידה ולידה מחדש הדגישו את העקרון.
ארץ ישראל הפרה-היסטורית היתה ערש התרבות גם מבחינה זו, ומחקרו של ד״ר זאב בן אריה מרכז את אבני הדרך החשובות בהתפתחות הדת והפולחן החל מהתקופה הפליאוליתית ועד לראשית המהפכה החקלאית. בתקופה זו חיו בארץ חברות מטריארכליות שחיו בהרמוניה עם הטבע, הכוכבים ומחזורי הזמן. הם קידשו את המלאכה והאמנות, ופעלו מתוך תחושת אחדות עם הסביבה. נשים כהנות הנהיגו אותן, ובתקופה זו לא היו מלחמות ואין עקבות להרס. כחלק מסדרת ״טיולי תרבות ורוח״ שבמסגרתה יצאו 11 מספריו של זאב בן אריה בהוצאת פראג, יצא גם הספר ״תרבות האלה בישראל״. בנושא זה תעסוק גם הרצאתו הקרובה.






