image 8

רוק וצואת כלבים ברפואת הנשים

הכלב היה בעל חיים עם משמעות דתית כפי שראינו בפוסט הקודם. אומנם כנראה שלא בשביל תפקידו הפולחני ולא בגלל האיכויות שחשבו שיש לו בנושא ליווי נשמות לשאול, הוא בוית. מפתה כמובן לחשוב שכל מה שהאדם עשה היה תוצאה של תכנונים הקשורים למצבי תודעה משתנים, אבל לא.

את הכלבים מן הסתם בייתו לצורך שמירה. אבל דווקא בגלל שהם שומרים, התפקיד שלהם התפתח לשמירה בשלל מובנים. בפוסט הקודם ראינו מובן אחד, אבל הוא כנראה המובן המשני.

אל, או יותר נכון אלה, הרבה לפני שהם אלי פריון, הם אלים שומרים. הפונקציה העיקרית של אלת הפריון היא לשמור. פריון הוא דבר מובן מאליו, צפוי, טבעי ותקין. לעומת זאת מחלות ומפגעים הם לא דבר תקין. עיקר תפקידם של האלים, היה לשמור על שיווי המשקל, ועל ההתנהגות התקינה של העולם. במקרה של פריון, תפקידה של האלה היה למנוע מנשים למות בלידה, למנוע מתינוקות להיוולד מתים, למות מוות בעריסה וכן הלאה. הדברים האלה, חשבו, נגרמים על ידי רוחות רעות, דיימונים. האלה הייתה שומרת מפני אותן הרוחות.

במזרח הרוחות התפתחו להיות שדים, והדרך להתמודד עם שדים, היא לרוב באמצעות קמעות. קמעות, בניגוד למה שאנו חושבים, הם לא בהכרח קללות כתובות על נייר, אלא יותר מרשמים של רפואה מונעת. חוץ ממקרה כמובן שהם ניתנים לאחר מעשה, ואז כמאגיה "הגנתית", הם עזרה ראשונה. ועדיין, שמירה היא רפואה.

אחד ועוד אחד. עם כלבים שומרים, ואם אלות שומרות, הרי שיש ביניהם זיקה. עם אלות שומרות באמצעות קמעות, הן אלות רפואה. בדרך כלל רפואת נשים, שהרי הפציינטים המיידיים שלהן הן נשים יולדות. ומה יותר מתבקש מכלב שמירה, מלהיות בין לוויה של אותן האלות, ולספק בעבורן קמעות ורפואות?

ובכן, מסתבר, במסופוטמיה העתיקה אילת הרפואה נקראה גולה (Gula) ובאיקונוגרפיה שלה היא מתוארת כמלווה בכלבים. צלמיות של כלבים נתגלו בפתחי מקדשיה, ושימשו… כקמעות. כך על פי האשורולוגית ברברה בק (Böck, 2013).

וכיצד הכלב הגן על יולדות חוץ מבאמצעות קמעות? ובכן, מסתבר שעל פי התבוננות בכלב הפצוע, כשהוא שותת דם הוא נוהג ללקק את פצעיו. יש גם מחקרים מודרנים, שמצאו שברוק של הכלבים יש רכיבים עם פעילות אנטיבקטריאלית חלקית. אלא שבגלל הסכנה של העברת זיהומים, אי אפשר לסמוך על רוק של כלבים. עם זאת, בעולם העתיק, ללא פרוטוקול של היגיינה, לא יחסו לכך חשיבות, והשתמשו ברוק של כלבים לצורך ריפוי. לצורך כך הכלב היה אורח רצוי בזמן הלידה. יש גם את מי שמביא ראיות מיוון העתיקה, שם נמצא כי במקדשי אסקלפיוס (אל הריפוי) ואליתיאה (אלת הלידה), הופיעו כלבים כחיות פולחניות שיכלו ללקק חלקי גוף כדי להביא ריפוי – גם בהקלת צירי לידה, וגם הסתבר בטיפול בליקוי ראייה. אגב, גם צואת כלבים נחשבה רפואה, ועורבבה עם שמנים, קמח שעורה וצמחי מרפא שונים כדי ליצור משחות או תרכובות טיפוליות, מציינת בק במחקרה.

כשזה מגיע לקקי ורוק, אני מתחיל לאהוב לדבר על זה.

Böck, B. (2013). The Healing Goddess Gula. Brill

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×