קורבן אדם קלטי זוהה (זוהתה)

גופה נמצאה בביצה ב-2023. בהתחלה חשבו שזה רצח עכשווי, אבל התברר שזה רצח בן 2000+ שנה. הגופה היתה במצב לא טוב ונראה היה שהיא הוקרבה ונקברה בבוץ. ההריגה כללה אלימות רבה ועריפת ראש, זה מה שרמז על ההקרבה הפולחנית. אבל לא היה ברור מי זה ולמה. עכשיו מתברר שמדובר באישה בגובה 1.70 מ' בגיל 17–22.

גופות כבול נוספות שנמצאו באירופה ונשתמרו, והנוהג הזה של הקרבת אדם מסתבר שהיה נפוץ בתרבויות אירופה הקדומות, ובקרב הקלטים. יוליוס קיסר לדוגמה דיווח שהגאלים היו מקריבים בני אדם באופן פולחני בספרו "מלחמות הגאלים". הניחו שהגאלים מבצעים מעשים קיצוניים כאלה בעיתות מצוקה, אשר היו מאמינים כי הקרבת חיים אנושיים תוכל לרצות את האלים ולהביא להצלחה. ההשערה היא שהיו קוברים את האנשים בביצות הכבול, מתוך מטרה להשפיע על האדמה ופוריות היבולים. הרומים ראו בכך מעשה ברברי, והדימוי של הברבריים היו כשל אנשים לא מוסריים. ואולי מפני שהם חיים באיזורים עם אקלים קשה, שבו קשה לגדל גידולים.

בפילוסופיה בת התקופה, בהשפעת אריסטו, סברו שאקלים "ממוזג" הוא האקלים האידאלי כי אינו קיצוני, והוא חייב להיות בין קווי רוחב מסויימים, שמי שחי מחוצה אליהם "חי על הקצה". לרוב, סברו, שמי שחי על הקצה הוא גם בקצה המוסרי והפיזי – או מוסרי מאוד ויפה או חכם מאוד, או ההפך, בעיקר ההפך. מי שחי מעבר לגבולות הנורמה, חי שנמצא בגבול התחתון של הנורמה או מתחת ממנה. אלה מהם שהם פשוט בני אדם פראיים, ואלה מהם שהם אפילו ספק בני אדם, או אולי קופי אדם (או סוג של ביגפוט או יטי, אם מדובר בצפון). בכל מקרה, אנשי הצפון נחשבו שכאלה, סביר להניח כי התנאים בצפון קשים, והקרה או הסופות לא מאפשרים לגידולים לצמוח. מובן לכן מדוע היו זקוקים לטקסי פריון, והתנהגות שכזו שבה הרגו בני אדם כדי להפרות עם שרידיהם את האדמה נחשבו כ"התנהגות של יצורים שהם ספק בני אדם", שזוהי כנראה ההגדרה הקדומה של מוסר. התנהגות לא מוסרית אינה בהכרח התנהגות שלא לפי קודים של המקום, אלא לפי קודם שאינם קודים של בני אדם "אמיתיים". כלומר, מוסר אינו דבר מוחלט אלא נסיבתי.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×