החוף כמקום לימינלי

החוף כנקודת המפגש שבין הים והיבשה נחשב תמיד כמקום לימינלי, וסימל אי נוחות, סכנה ומוות. החוף הוא המקום הראשון שבו תוקף הצונאמי, החוף הוא כמובן המקום הראשון שבו פושטים הפיראטים, או כוחות אויב אחרים – שני דברים שמסמלים את הסכנה והמוות. בחופים היו ממוקמים בתי קברות, כולל גם קברים ריקים של אנשים שגופותיהם לא נמצאו, כי טבעו בים. מקדשים שבהם היו מעלים באוב, היו מוקמים בדרך כלל בחופים ובעיקר בצוקים המשקיפים על החוף, מוקדשים בדרך כלל לאלי שאול או אלים אחרים שמסמלים את המעבר לעולם החיים והמתים. אלים אלה גם מתוארים כמי שמתגלים ליד החוף. מעתה אמור: ראית מישהו שמרכז את פעילותו בחוף? חשוד שיש לו אישיו כלשהוא עם מצבים לימינליים ופולחן מתים, ובמילים אחרות: חוויות משנות תודעה. ועכשיו השאלה שלי, מה לגבי ציידי חלזונות ויצרני ארגמן?

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×