צמתי דרכים נחשבו ביוון הקדומה למרחבים מסוכנים ולא יציבים, שבהם הגבולות מיטשטשים והאדם חשוף לפגיעת כוחות על־טבעיים. אלו הם מרחבים לימינליים (מעבריים), והיוונים האמינו כי בהם שוכנים דיימונים — רוחות מקומיות, חמקמקות, לעיתים עוינות. תחושת האימה והסכנה מהם ניכרת בפולחנים שבוצעו בצמתים, במיוחד מנחות חשאיות או אפוטרופאיות שהוקרבו בלילות אפלים עם פנים מוסבות, כפי שנעשה לאלה הקטה.
כדי להרחיק את הסכנה שבדימונים השוכנים בצמתים, נהגו להקים גלי אבנים, שבמרכזן לעיתים עמוד אבן גבוה. האבנים שימשו גם סמני דרך, במיוחד באזורים חסרי דרכים סלולות, אך ובעיקר אתרי פולחן שכן האמינו שהדימון שוכן באבן עצמה. האבן נחשבה תחילה למקום מגוריו של הדימון, ובהמשך הפכה לייצוג שלו – בהדרגה נוסף לה ראש אנושי, אך היא מעולם לא הפכה לדמות אנושית מלאה. כך נולדה דמות ה־herm – אבן־סף מגוננת שמקורה במאגיה אפוטרופאית.
הרמס התפתח מתוך דיימון-דרך הקשור לגל אבנים. שמו נגזר מהמונח היווני ל"תל אבן" (hermaion). לכן גם הפך לשומר דרך מגונן או מדריך במקומות לימינליים שכאלה, ואכן אנו רואים התייחסות אליו כאל ״סוטר״, אל מושיע המציל אנשים מהסכנות האורבות בדרך.
כאמור, גם הקטה היתה שומרת דרכים שכזו, שכן היא זוהתה בחלק מהמקרים עם ארטמיס, שנחשבה כגבירת החיות ״Potnia theron״, ולפיכך פטרונית של איזורי הפרא והבר, איזורי סכנה – והדמונים השוכנים שם. כך על פי מרטין נילסון בספרו "A History of Greek Religion".
גם הקטה וגם ארטמיס נחשבו כאלות מושיעות. לפי תיאודורה סוק פונג ג'ים שתיהן ביחד עם הרמס, כונו ״פרופילאיוס״ (Propylaios, ״לפני השער״) – תואר שמציין את מיקומו הפיזי של האל – כסוכן הגנה בכניסה, במעבר שבין מרחב חיצוני לפנימי. פסליהם הוצבו בכניסה למקומות ישוב: כך ארטמיס פרופילאיוס באלאוסיס, הרמס פרופילאיוס בכניסה לאקרופוליס באתונה, הקטה בכתובת ממילטוס וכו׳.
יש שני שלבים באים באסוציאציה של האלים הללו לשינוי תודעה:
1. גלי האבנים האלה בדרך כלל שימשו כקברים, והאמינו גם שהדמונים קבורים שם. לכן הרמס הפך למדריך נשמות לעולם שמעבר, בפני עצמו מקום לימינלי. גם הקטה היתה מקשרת בין העולמות בצורה זו.
2. בגלל שמבחינה אינטלקטואלית כשאתה מגיע אל ארץ הלא נודע, אתה תועה בדרך וצריך פירורי לחם שיסמנו לך את הדרך לחזור הביתה או להגיע לבית המכשפה – הרמס והקטה הפכו שניהם למורי דרך ל"נבוכים"
בשני המקרים, מדימוי התעייה בדרך הפיזית, הפכו השניים למנטורים בדרך אל הישועה הרוחנית.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


כתיבת תגובה