ornate, circular, gold, artifact, ancient

ביצת תורסברג: פולחן, נשק ודרגות בתקופת הברזל הרומית

ביצת תורסברג (Thorsberg moor) היא אתר ארכאולוגי מפורסם וביצת כבול בצפון גרמניה (במדינת שלזוויג-הולשטיין), שבה הפקידו שבטים גרמאניים (בעיקר בני שבט האנגלים) מנחות פולחניות לאורך כארבע מאות שנים. באתר התגלו ממצאים יוצאי דופן מתקופת הברזל הרומית (המאה ה-1 לפנה"ס ועד המאה ה-5 לספירה). התנאים המיוחדים של ביצת הכבול, סייעו לשימור פריטים אורגניים שנוטים להתכלות במהירות, וכך נשתמרו בה בדים, עור ועץ. וגם כלי מתכת, כמעט כולם בעלי אופי צבאי. מאחר שכולם היו מושבתים ומחוללים, מסיקים שהם הושלכו לשם באופן פולחני, חלק מהפולחן היה להוציא את הכלים הללו מכלל שימוש, כאילו שהרגו את החרבות בטרם הטמינו אותם בביצה.

כעת נדרשים שני הסברים: הדבר הראשון הוא למה בביצה. הדבר השני הוא למה נשקים. כבר עסקנו בכך פעם אבל נספר שוב: הדתות הקדומות ראו בעולם 3 מפלסים כשמעבר בין מפלס למפלס הוא מעבר בין עולמות. במקרה ה״כתוני״ כלומר במקרה של פולחן תת הקרקע, המעבר בין העולמות היה ממעל לאדמה למתחת. כך סגדו למעמקים, במקרה הזה למקורות מים. אבל ביצה היא לא סתם מקור מים, אלא מים עומדים. כלומר מקום ללא מוצא, ללא זרימה ולכן ללא טיהור. מה ששוקע שם יישאר שם לעד, ולכן אם משליכים לשם דברים הדברים לא יוחזרו אל מעל לקרקע או יועברו למקום אחר, אלא ״יזכו למנוחת עולמים״.

למה השליכו נשקים? חלק מהעניין של נשק הוא טכנולוגיה שנמצאת בשימוש האדם או מוקדשת לאדם על ידי האל, כלומר זה איבר נוסף שאין יכולת להעביר את ההקדשה ממנו לאדם אחר, ולכן אם מישהו אחר משתמש בו, הוא משתמש בו שלא כדין. הדרך היחידה שאדם יוכל להשתמש בו היא ״הקדשה מחדש״, או יותר נכון הורשה. זה טקס מורכב ומסובך שכרוך בחשבונות עליונים, וכלי שלא נערכה עליו העברת בעלות נחשבת כרכוש גנוב ולכן לא מבורך. כמובן, ההסבר הזה פשטני אבל יש בו מן החן הקרוב לאמת – לוחמים שמתו, הנשק שלהם לרוב לא עבר למישהו אחר אלא הוטמן. לוחמים שפרשו, הטמינו בעצמם את הנשק שלהם. לוחמים של האויב, לרוב כלי הנשק שלהם נלקחו כשלל, שבתורו הוטמן. רק במקרים מיוחדים הנשק עבר השמשה מחדש, אבל גם אז הדבר היה כרוך בטקסים דתיים . למעשה, בעברית לפחות, השורש ח.ר.ם, להחרים משהו, זה להקדיש לאלים, או יותר נכון להחזיר את הנשק לאלים, כי זהו רכושם. בערך כמו להחזיר לאפסנאות את הנשק האישי שלך כשאתה משתחרר. מי שלוקח מן החרם ומועל בו, דינו כדין עכן בן זרח, כי הוא חילל את הקודש.

לפני שהטמינו את כלי הנשק חיללו אותם, הוציאו אותם מכלל שימוש כדי להדגיש את הרעיון שאסור שימוש חוזר בה. היו גם מקרים שבהם הטמינו את כלי הנשק במקום שבו האמינו שאף אחד לא יוכל להוציא אותם גם ככה, או ליתר דיוק אף אחד חוץ ממי שנבחר על ידי האל עצמו, שהוא באופן כלשהוא יוכל להשמיש אותה מחדש ואז לראות באופן שבו הציל אותה, בחירה מחדש של האל בו. כך היה עם האקסקליבר. מי שהצליח להוציא אותה מהאבן, סימן שהוא המלך. ואחרי שארתור הטמין אותה באבאלון, מי שיזכה בה לעתיד לבוא הוא הגואל של בריטניה.

בכל מקרה, כל התורה הזאת היא תוצר של המחקר בביצת תורסברג. מסתבר שבתורסברג נמצאו שלושה סוגים של כלי נשק, שמעידים על היררכיה. שקע מצופה כסף או זהב, מראה שהנשק היה של נסיך. שקע מצופה פליז ומתכות צבעוניות, סימן שזה של הקצינים. שקע ללא עיטור סימן שהוא של חיילים פשוטים. כנראה שזה גם המקור ל״דרגות״ אצל חיילים, במקום לעטר את כלי הנשק הם עיטרו את דש בגדיהם, ובמקרה הזה ה״פלאפלים״ הם הכסף או הזהב.

מסתמן שככל שהדרגה היתה גבוהה יותר, טקס ההשבתה היה משמעותי ויקר יותר. ואולי כל כלי הנשק היו בעצם עם שקע ריק, והעיטור לא הושם שם לפני הקרב, כלומר החיילים לא הסתובבו עם הדרגות שלהם, אלא קיבלו אותם רק עם מותם או פרישתם. כלומר, השקע התמלא במתכות רק במעמד ההשבתה. בכל מקרה, הטקס שנערך היה סוג של קבורה של הנשק, אם אכן הנשק נשא נשמה, או לפחות העלאת הנשמה של הנפטר על ידי פעולה מאגית על רכושו.

זאת ועוד במאמר בהולנדית, שיכולתי לקרוא אותו רק באמצעות גוגל טרנסלייט וכמובן אני מרחיב עליו במעט.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×