יותר מ-100 אבנים חרוטות עם דימויים של שמש התגלו באתרים נאוליתיים בדנמרק, והחוקרים מקשרים אותן להתפרצות געשית קטסטרופלית שהתרחשה בסביבות שנת 2910 לפני הספירה, והכניסה את העולם לתקופת חושך ממושכת, שתוצאותיה היו התקררות עולמית ומחסור ביבולים ורעב. ליבות קרח, טבעות עצים ומשקעי אגמים מצביעים על ירידה דרמטית בקרינת השמש באותה תקופה. החוקרים, בראשות רונה איברסן מאונ׳ קופנהגן, מציינים את הצטברות האבנים יוצאת הדופן בתיעוד הארכיאולוגי, ורואים בכך תגובה חברתית לאירוע המשברי. הצוות של איברסן גילה את האוסף של למעלה מ-600 אבנים מעוטרות בין השנים 2013 ל-2018, באתרי איסוף פולחניים בני התקופה. נראה שבני התקופה חצבו ומילאו מחדש כמה תעלות במשך כמאה שנה. בסביבות שנת 2900 לפני הספירה, הם פיזרו אבני שמש על פני הארץ כמו זרעים בשדה, אטמו את התעלות ובנו כמה מבני עץ עגולים מעליהם. אליסון שרידן, ארכיאולוגית במוזיאונים הלאומיים בסקוטלנד באדינבורו, מפרשת את המוטיבים השמשיים כקריאה להשבת השמש, ולפיכך להשבת הפוריות. מארק ונדר לינדן מאוניברסיטת בורנמות' מזהיר מפני קביעה של קשר סיבתי ישיר ללא הבנה רחבה יותר של ההקשר הכרונולוגי.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתיבת תגובה