Temple, Solomon, Bronze Sea, Molten Sea, oxen

הים של שלמה: סימולציית מרכבה חיה

מאמר חדש של פרופ' ג'ואן סקרלוק, פרופסור אמריטה להיסטוריה באלמהרסט קולג' שבאילינוי, ארה"ב, טוען שהכיורים בחצר בית המקדש הראשון, "הים של שלמה", היו למעשה סימולציה של המרכבה, זו המתוארת גם בחזון יחזקאל. דהיינו מכונות נחושת אדירות (900 ליטר מים כ"א) על גלגלים, מכוסות בהירוגליפים חיים של אריות, שוורים וכרובים. ולראיה, שמלכים א' פרק ז' נאמר "ומעשה האופנים כמעשה אופן המרכבה".

בספר שמות מתואר כיור יחיד שעמד בין אוהל מועד לבין המזבח. תפקידו היה רחיצת ידיהם ורגליהם של אהרון ובניו לפני הכניסה לקודש או לפני הניגש אל המזבח להקטיר אישה לה'. הרחיצה הייתה תנאי הכרחי לשירות בקודש, והתורה מדגישה כי עליהם לרחוץ "ולא ימותו". הכיור וכנו נעשו מנחושת, ספציפית מ"מראות הצובאות" אשר צבאו פתח אוהל מועד.

במקדש שבנה שלמה, המערכת הפכה למורכבת וגדולה בהרבה. שלמה בנה עשרה כיורות מנחושת, שהוצבו על עשר "מכונות", כלומר כנים עם גלגלים. חמישה הוצבו מצפון לבית וחמישה מדרום לו. בעוד ש"ים הנחושת" האדיר שימש לרחיצת הכהנים עצמם, עשרת הכיורות שימשו להדחת מעשה העולה – כלומר, שטיפת חלקי הקורבנות לפני הקרבתם. המכונות שנשאו את הכיורות היו מעוטרות בדמויות של אריות, בקר וכרובים, מה שמעניק להן את המראה של מרכבות שמימיות, כלומר צבא השמיים המלווה את האל.

מאין? במזרח הקדום (בבל ואשור), המקדשים הכילו מאגרי מים שסימלו את ה-Apsû – מי התהום המתוקים שעליהם מושתת העולם, כלומר "התהום". יחזקאל בחזון המרכבה שלו מתאר את קול כנפי החיות "כקול מים רבים", מן הסתם בכיורים נשפכים מים, בעיקר כשהם נשפכים מגובה ואז האפקט הקולי מדמה את שאון המרכבה האלוהית בתנועה. מה שהופך את זה למרכבה זה לא רק החיות הנושאות אותה, אלא גם העובדה שהיא ניידת. כל חיה הוצבה ליד גלגל, ולכן החיות נקראו "אופנים". ומעבר לכך, בגלל שיש כמה פרצופים שונים, וכל אחד הוא אופן, למרות שהיסטורית המשמעות של "וריאנט" היא מאוחרת, אבל הכוונה לעמוד אחד שבארבע פאותיו ארבע פנים – יש כאן קטע עם הספרה 4 ויהוה: ארבעה אופנים, ארבעה מלאכי פנים, שם של ארבע אותיות וכו', טטרגרמטון, מטטרון אשר "שמו כשם רבו" ו"כי שמי בקרבו", ובגימטריה "שדי". ליצורי הכלאיים בעלי ארבע הפרצופים ששמרו על פתחי הארמונות והמקדשים במסופוטמיה קראו למסו ובשם אחר… שדו (Shedu), והם ההשראה ל"חיות הקודש".

בתהלים ס"ח נאמר "רכב אלוהים ריבותיים אלפי שנאן, אדוני בם סיני בקודש". שנאנים הם מלאכים, והפרשנות המסורתית היא שזה בגלל שהם משננים שבחים, או בגלל שהם בוהקים כמו שן ומנצנצים "ונוצצים כעין נחושת קלל". עם זאת, כנראה שהכוונה היא "שאון" מלשון רעש, ושנאן זה שיכול אותיות עם "שאנן" כמו "ושאננך עלה באוזני". בישעיהו ה' המילה "שאון" מוזכרת גם בהקשר של השאול, כלומר אותה התהום שנוצרת מאדמה שפוערת את פיה. עם זאת, בישעיהו ובספרים רבים אחרים ל"שאנן" יש הרבה יותר מופעים בהוראה של שקט דווקא (ההפך מרעש), או בטחון רב (ההפך ממלחמה).

בכל מקרה, בגלל שיש כאן רפרנס לפולחן שמש, פגאני לכאורה, וכנראה דווקא בגלל זה (שמש קשור לבעל), יאשיהו הרס אותם, או יותר נכון את "מרכבות השמש" שהציבו מלכי יהודה בפתח בית ה'. אבל מסתבר שמיד לאחר מותו, יורשיו שיקמו את הכיורים הללו, הכישלון הצבאי של יאשיהו נתפס כסימן לכך שהסרת "צבא השמיים" מן המקדש, כלומר המרכבות המלוות את האל למלחמה, החלישה את ההגנה האלוהית על הממלכה. אך המרכבות המשוחזרות לא שרדו זמן רב. הן הושמדו באופן סופי וקבוע על ידי הכובשים הבבלים (בשנת 586 לפנה"ס), אשר החריבו את המקדש, ניתצו את ים הנחושת ולקחו את כל כלי המתכת יקרי הערך לבבל. ואולי דווקא בגלל זה הזכרון שלהם נשמר בידי גולי בבל, כמו יחזקאל.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×