כתבי היד של ימי הביניים לא היו רק טקסטים דוממים, אלא "מכונות קול" מתוחכמות שנועדו לשנות את תודעת הקורא. כך עולה ממחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Religions, מאת ד"ר בריטון אליוט ברוקס מאוניברסיטת קיושו. המחקר מתמקד ב"גליל הארלי" (Harley Roll), מגילה מהמאה ה-12 המתארת את חייו של הקדוש האנגלו-סקסי גות'לאק. באמצעות המגילה מדגים ברוקס כיצד איורים בכתבי היד הדתיים שימשו כטריגרים ליצירת חוויה רב-חושית עוצמתית שכללה שמיעה של ממש בתוך ראשו של הצופה.
ברוקס משתמש בתיאוריית "העיבוד החוזה" (Predictive Processing) מתחום מדעי המוח כדי להסביר כיצד המוח האנושי משלים מידע חושי חסר. כאשר המאמין הימי-ביניימי התבונן באיורים של פטישים מכים בסלע, ספינות בלב ים או חיות פרא, המוח שלו, שהיה רגיל לצלילים הללו מהסביבה היומיומית, הפעיל את המרכזים האודיטוריים ויצר "צליל מדומיין"
לטענתו, כתבי היד לא נחוו בבידוד. הם היו חלק מסביבה עשירה של צלילים שאפיינה את המרכזים הדתיים והמנזרים של התקופה. הצליינים שקראו במגילות היו מוקפים ממילא במזמורים, תפילות, ואפילו רעשי בנייה של קתדרלות שהוקמו סביבם. האיורים שימשו כגשר שחיבר בין הסיפור הקדוש לבין המציאות האקוסטית החיה, ובכך יצרו סביבה דתית שלמה שביטלה את הגבול בין הטקסט למציאות. הסטינג הזה, השתלב בסט של הצליינים הללו לכדי "הצפה חושית" מתוכננת, עד למצב שבו השילוב בין הדימוי הוויזואלי לבין התגובה הנוירולוגית האקוסטית הפך את המפגש עם כתב היד לטקס אקסטטי. המאמין לא רק היה לומד על הקדוש, אלא גם "שומע" את עולמו ומתחבר אליו ברמה פיזיולוגית עמוקה.
ומה בתוכן המגילה: ות'לאק מוצג בתחילה כלוחם צעיר ואציל. לאחר תשע שנים של לחימה, הוא חווה התעוררות דתית, נוטש את חיי הצבא ומצטרף למנזר רפטון (Repton). בחיפוש אחר התבודדות קיצונית יותר, גות'לאק מפליג אל לב אזור הביצות הטובעני של קרוילנד (Crowland). הוא מקים שם את תאו במקום מבודד ולימינלי, המזוהה במגילה כמרחב שבו השמיים, הארץ והמים נפגשים. הבחירה במיקום לא הייתה מקרית, הבידוד בלב הטבע שימש כ"מעבדה תודעתית". כך הוא חווה סדרה של "מתקפות קוליות" מצד שדים ויצורים דמוניים, המתוארים כמי שממלאים את המרחב ברעש מחריש אוזניים, צרחות ונהמות. השדים גוררים אותו מתוך תאו, משליכים אותו לבוץ הביצה ואף מנסים להשליכו אל שערי הגיהינום. במהלך ייסוריו, מופיע השליח ברתולומאוס הקדוש (St. Bartholomew), פטרונו של גות'לאק, ומעניק לו שוט מיוחד שבאמצעותו הוא מצליח להכניע את השדים ולגרשם. כך גות׳לאק מנצח אותם, ובאמצעות המיומנות שלו לגרש שדים הוא הופך למורה רוחני המושך אליו מאמינים. הוא מוסמך לקבורה וחי באושר ואושר עד עצם אותו היום בו מת, נקבר ונשמתו עלתה לשמים.
את כל הדברים האלה קראו המאמינים במגילה, וחוו את הסיפור הזה באמצעות סאונדים דמיוניים. הרעש שאותו שמעו והפריע להם להתרכז היה השדים, התפילות והמזמורים שנישאו ברקע היו השוט. כך שיש לזה גם מסר דתי, וגם כלי שבאמצעותו טכנית המאמין נכנס לחוויה משנת תודעה שלא באמצעים מלאכותיים.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


כתיבת תגובה