המורנינג גלורי הוא זן במסגרת מין האיפומאה, לפופית, צמח מטפס ממשפחת החבלבליים שמתלפף כתולעת, ועל כן שמו המדעי שנגזר מהמילה 'תולעת מתלפפת' ביוונית. מדובר במין אמריקאי, במשפחה שאת חלק מבניה אנו מכירים כאכילים, כמו לדוגמה הבטטה התרבותית. חלק מהזנים אמנם אכילים אבל רובם משמשים כצמחי נוי, וחלקם רעילים. מורנינג גלורי ספציפית מכילים אלקלואידים ארגוטיים פסיכואקטיבים כגון LSA ו-LSH – ועל כן היה פופולרי בשימושים טקסיים באיזור מקסיקו. למה ואיך? אלברט הופמן, מגלה ה־LSD, העלה בזמנו את ההשערה שקיימת פטריה שמקיימת סימביוזה עם המורנינג גלורי והיא זו שיוצרת את האלקלואידים הללו, כך שהם אינם תוצר של האיפומאה עצמה אלא של משהו ש"מתלבש עליה" ומייצר ממנה אותם. אבל הופמן לא הצליח להוכיח את זה, ולכן זה נותר בגדר השערה, יותר מ-80 שנה. עד עכשיו.
סטודנטית בשם קורין הייזל מאוניברסיטת וירג'יניה המערבית גילתה את הפטריה וזיהתה אותה. יותר מזה, היא זיהתה את הסיבה לכך שלא היה ניתן להוכיח את זה קודם לכן. הפטריה לא רק חמקמקה ומיקרוסקופית, אלא פשוט היא לא חיצונית. משמע, מדובר בפטריה שחיה בתוך הצמח עצמו, "אנדופיטית". משמע, היא לא מפיקה נבגים כדי להפיץ עצמה מחוץ לצמח, ולכן לא נוצרות מושבות פטרייתיות חיצוניות, ובטח שלא נרחבות. היא מקבלת את כל מה שהיא צריכה מהצמח, והצמח מבחינתו לא מסלק אותה כי כפי שאנו רואים, היא מסייעת לו להיות "רעיל", ולפיכך מספקת לו הגנה מאויביו. הוא גם הפך בצורה כלשהיא למטופח בשל עובדה זו, כך שהיא סייעה לו להפיץ את עצמו באמצעות "סוכנים", הלא הם הסטלנים האמריקאים. בקיצור: סימביוזה.
הייזל, שכאמור היא סטודנטית בלבד ולא חוקרת מוסמכת, בדקה קליפות זרעים של הצמח Ipomoea tricolor וראתה "עובש לבן" (hyphae – קורים פטרייתיים) – רמז לקיום פטרייה. לכשזה קרה, ביצעה הגדלות מיקרוסקופיות, צביעות רקמה, גידול על מצע, ובסוף ריצוף גנטי מלא. במסגרת התהליך שיתפה ד"ר מהאוניברסיטה, הבוטנאי ד"ר דניאל פאנאצ'יונה, ומרגע שהצליחו להגיע למסקנות גם הוציאו מאמר ובו הם קוראים לפטריה הלא ידועה בשם: Periglandula clandestina ("קלנדסטינה" – כלומר: נסתרת, חבויה). הפטרייה שייכת למשפחת Clavicipitaceae ולסוג Periglandula, כקלוויצפטית היא מייצרת כמויות גדולות של אלקלואידים מסוג ארגוט, ובפרט את: lysergic acid alpha-hydroxyethylamide (LAH) – חומר פסיכואקטיבי מרכזי בצמח. למרות שהפטרייה לא נמצאת בשורשים, האלקלואידים כן מופיעים שם – עדות לכך שהחומר מועבר דרך מערכת ההובלה של הצמח.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתיבת תגובה