man, glasses, smile, portrait, older

האנתאוגנים, הדת והמסד: מבט היסטורי-סוציולוגי

אחת מהמוטיבציות העיקרית של חקר האנתאוגנים להשתמש בגישת ״היסטוריה מלמטה״ או ״היסטוריה טוטאלית״ היא כדי למצוא ראיות לשימוש במשני תודעה המבוססות על שרידים אילמים של ה"רוב הדומם" ולא רק על טקסטים של האליטה. והדגש על ההתמקדות בשרידים שלא עברו את המסננת של האליטה הוא משום שהטענה העיקרית של חקר האנתאוגנים היא שהגישה השלילית כלפי משני תודעה באשר הם, נובעת מעמדה הדוחה שימוש בהם מאי אלו סיבות, שעיקרן מניעת חוויה ישירה עם הנשגב שאינה מתווכת באמצעות הממסד. דהיינו, לממסד יש מניע כלשהוא למנוע מההמונים לגיטימציה להשתמש בהם, יהיה אשר יהיה, בעוד שבתקופה שיש לכנותה ה״קדם-ממוסדת״, הדבר היה רצוי ומקובל.

כשעוסקים בממסד, מדובר בממסד הדתי והחילוני כאחד. הממסד החילוני המודרני עונה מבחינה סוציולוגית להגדרה של ממסד אזרחי על פי הגותו של הסוציולוג רוברט בלה (Bellah) בהתאם לדוקטרינה של אמיל דורקהיים. ככלל, עמדתו של בלה היא שהדת היא חלק בלתי נפרד מהאבולוציה האנושית ומהדרך שבה בני אדם תופסים את המציאות ומארגנים את חייהם החברתיים. על אף ש״דת״ היא מושג מודרני, ושימוש בה בהקשרים היסטוריים עשוי להוות ״מלכודת סמנטית״, טוען בלה, כי נכון והכרחי להשתמש במונח זה גם עבור חברות פרה-היסטוריות ושבטיות, משום שדת מייצגת פונקציה אנושית אוניברסלית.

בלה מגדיר דת כ"מערכת של צורות ופעולות סמליות המקשרות את האדם לתנאים האולטימטיביים של קיומו". חקר האנתאוגנים מותח את ההגדרה הזו, משום שהתנאים האולטימטיביים הללו, הם מצב תודעתי של התעלות רוחנית, דבר הנקרא ביוונית אנאבאסיס, קתרזיס או אקסטזיס.

מבחינה היסטורית, ההנחה הבלתי ניתנת להוכחה של חקר האנתאוגנים, היא שהפעם הראשונה שהאדם הגיע למצב תודעתי שכזה היתה אחרי שגילה, אולי בטעות, אובייקט כלשהוא שמסוגל להביא אותו לחוויה שכזו. האופן שבו למד לשחזר חוויה שכזו הפך לריטואל, הדרך שלו להסביר את מה שחווה הפך למיתוס, ובאמצעות הריטואל הצליח שוב להתאחד עם המיתוס.

בלה טוען כי עצם יכולת ההמשגה הזו היא מותר האדם מן החיה, משום שבעוד שהחיה יכולה רק ״לשאת באופן פסיבי״ את הסבל ומגבלות קיומו, האדם הדתי הצליח ולו לרגע להתעלות מעליהם ולשלוט בהם, וכך להשיג דרגה של חירות מול סביבתו שלא הייתה אפשרית קודם לכן. במילים אחרות, עצם קיומה של הדת הפשוטה ביותר מהווה קפיצת מדרגה אבולוציונית עבור האנושות.

תאוריות נודעות לשמצה בתחום חקר האנתאוגנים, כגון תאוריית ״הקוף המסומם״ של טרנס מקנה, עדיין נחשבות כפסבדו-מדע או כ״מדע בולשיט״, על אף שאומרות דברים זהים, שלא בשפתו של בלה, וזו אולי דוגמה ייצוגית לדעות הקדומות הממוסדות כנגד חקר האנתאוגנים

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×