גן העדן הפסיכדלי

איוון פ. בנט, רופא מאינדיאנפוליס, פרסם בגליון ה-64 של ה-Journal of the Indiana State Medical Association שהיה הגליון הראשון של 1971, בין ינואר ליוני, מאמר שבו, אולי לראשונה, הוא משווה בין סיפור החטא הקדמון לשימוש בסמים פסיכדליים. הוא לא ממש בעד השימוש בסמים, הוא טוען שמשתמשים בסמים הם ״נכים רגשית״, שנכנעים לשעמום ולסקרנות ולתשוקה שלהם לברוח מהעולם החיצוני ומהאנשים סביבם, ״הסמים משמשים כתחליף לאנשים, מאפשרים למשתמשים להתכנס לעולמם הפרטי, ולברוח מתחושות של תסכול, אומללות, חוסר פופולריות ואי-רצויות״. רוצים ״להביע אי שביעות רצון ממה שהחיים העניקו להם״ ולא מסוגלים להציב את הגבול לפני שהשימוש בסמים הופך לשימוש ברעה, כזה שמגיע לשימוש מופרז עד כדי פגיעה בבריאותו או בתפקודו של האדם.

בנט גם מנסה להמעיט בהיקף הבעיה, או אולי להפריז בו, כשהוא מציב סטטיסטיקות – 10% מהמקרים בסמים מובילים לשימוש מופרז. מבחינתו, האכילה מהפרי האסור הזה משתווה לחטא קדמון. שזה אופייני לתקופה, אבל הקטע הוא שהגעתי למאמר הזה לא בגלל שהוא נגד שימוש בסמים, אלא ההפך, הוא מצוטט כמקור מוקדם להשוואה בין שימוש בסמים לחטא גן העדן. הוא מובא בהקשר של סיפור אנכי ונינחורסג, מהמיתולוגיה השומרית. החוקרים רואים בכך מקור לסיפור גן עדן, אבל במהדורה השומרית ההקשר רחב יותר.

במהדורה השומרית מדובר על כך שאנכי אל החכמה אונס את צאצאיותיו, שהן גבירות הצמחיה והפוריות, לפי פרשנותו Thorkild Jacobsen, יש אפילו רפרנס לקנים – קני סוף או כל סוג אחר של קנה, ובסופו של דבר נולד גבירת האריגה. Raymond C. Van Leeuwen טוען שהאריגה היא פולחנית, ומרפררת לתפקידן של הנשים במקדשי אלות הפוריות. גם בתנ״ך יש רפרנס כזה. בספר שמות ל״ה מדובר על כך ש״כל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה״. בחיבור נוסף, ״אנכי וסידור העולם״ יש סיפור על איננה (או יותר נכון ״גולה״) שמתלוננת בפני אאה (שהוא אנכי) שהיא לא קיבלה מספיק סמכויות ותפקידים, היא מוחה על כך שהיא נזנחה לעומת אלות אחרות. אנכי מנסה להרגיע אותה בכך שמעניק לה תפקידים וסמכויות נוספים, ומלמד אותה במסגרת זו את סוד האריגה וסוד האמנות הרפואית, כלומר, את ההרבליזם השימושי, ולפי יעקובסן הכוונה לאמנות הקסם. או בקיצור: קנאביס שיכול לשמש גם כאריג וגם כסם, מרפא או פסיכדלי. אכן, איננה, בשמה האחר, אישתר, נאמר עליה שנשים היו אורגות לה ״קונאבו״. אבל זה לעניין אחר.

בהמשך של הסיפור על אנכי ונינחורסג מתואר שכתוצאה מאונס אלת האריגה, נוצרו כאבי צער לידת הבנים, שלא היו לפני כן, ולפיכך נינחורסג ביצעה גרידה ושתלה את הנפל באדמה, ממנו נבטו 8 צמחים, שאנכי הרעב אכל אותם. נינחורסג כעסה וקיללה אותו שכל צמח יפגע באיבר אחר שלו, ואכן אנכי סבל ב-8 איבריו. האלים ביקשו לפייס אותה, והיא ריפאה אותו והסירה את הקללה. כתוצאה מכך יצרה ״אנטידוט״, או שמא יצרה אלת ריפוי במקום הקללה. כך נולדו 8 אלות שונות, אחת מהן היא נינקסי (“אלת השיקויים”), שייצגה את הריפוי הקשור לפיו של אנכי. להיינו, הריפוי כתוצאה מהטמעה פומית של עשבי מרפא – בירה, או כל משקה פסיכדלי אחר.

המאמר שעושה את ההקשר בין הפרשנות הפסיכדלית של סיור גן עדן השומרי לבין המאמר של בנט, הוא של אנה מריה רוסו מאונ׳ בואנוס איירס, שהופיע בתחילת 2024 בגליון השישי של כתב העת Qeios (שאלוהים יודע מה הוא).

להלן פתיחת המאמר של בנט מ-1971, המצורף כאן:

פעם, בארץ רחוקה, חיו גבר ואישה שאהבו זה את זה מאוד. הם חיו בגן ולא היה עליהם לעשות דבר מלבד לטפח את דגני השדה ולאכול את הפירות. הותר להם לאכול מפירות כל העצים שבגן, פרט לעץ החיים ולעץ הדעת טוב ורע. הנחש, שהיה חכם ומלא תחבולות, ידע שלא יוכל להשפיע על אדם עצמו, ולכן פנה לחווה, חברתו הקרובה שבה בטח.

כדי לשכנע את חווה, טען הנחש שהשניים יכולים להפוך להיות כמו אלוהים עצמו, להיות אדוני הבריאה, ולרכוש את היכולת ליצור ולהשמיד. הוא עורר את סקרנותה של חווה, אך מכיוון שעדיין היססה לגבי בטיחות הפרי, אכל הנחש ממנו בעצמו. מכיוון שהוא לא מת, כפי שאדם הזהיר אותה, הסיקה חווה שאדם שיקר לה. לכן, גם היא אכלה מהפרי של עץ הדעת טוב ורע. הפרי היה סם מעורר תודעה!

בסיפור הזה, הממוקם בגן עדן, נכנס דמות שלישית – השטן בדמות הנחש – “המשדל” הראשון בהיסטוריה. חווה הייתה הראשונה שניסתה באופן תמים חומר משנה תודעה!

אדם וחווה היו ה”היפים” הראשונים, משתמשי הסמים הראשונים, ומהם לא השתנה דבר.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×