הצינובר שימש כבר בתקופת האבן בטקסי קבורה כחלק מהאמונה הרוחנית והטקסים הקשורים לחיים ומוות. לא ברור אם זה היה סתם חומר ששימש בטקסים השמאניים או שזה היה סמל של סטטוס חברתי גבוה. אם זה בשביל לסמל סטטוס חברתי גבוה, זה כי מדובר במחצב שנחשב נדיר, או יקר המציאות. אבל במידה וזה היה חלק מהטקסים השמאנים, מה מיוחד בצינובר שהיה צורך להשתמש בו? על התשובה כבר ענינו: להרעלת כספית יש השפעות עצביות שגורמות לשינויים במצבי הרוח, ובמקרים קיצוניים להזיות. כולנו מכירים את "הכובען המטורף". מכרות צינובר היו בספרד העתיקה ובסין, ובשני מקומות אלה יש עדויות לקבורה בנוכחות צינובר (ולא רק. גם במקסיקו). העדות האחרונה היא מיוחדת כי זו פעם ראשונה שגילו מישהי שצבעה את השיניים שלה בצינובר (או שצבעו לה את השיניים לאחר מותה). המדובר באישה צעירה, ככל הנראה בשנות העשרים לחייה ששיניה נראו צבועות בפיגמנט אדום בוהק משולב בחלמון ביצה (או חלבון) ששימש כדבק.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתיבת תגובה