את זה שקעקועים היו סמליים אנחנו כבר יודעים, אבל האם מישהו התעמק אי פעם בטכניקה ובאסתטיקה של המקעקעים הקדומים? מחקר חדש שפורסם בכתב העת Antiquity, חושף את מורכבות טכניקות הקעקוע בתרבות הפאזיריק באלטאי (דרום סיביר) מלפני כ־2,000 שנהֿ תוך התייעצות עם אמני קעקוע עכשוויים שנדהמים ממה שראו, ביצועים ברמה שלא היתה מביישת אותם עצמם. ומה שהם ראו אלה קעקועים שזוהו באמצעות טכנולוגיות צילום חדשניות בתלת־ממד וברזולוציה תת־מילימטרית (כולל צילום אינפרא־אדום), על גופות חנוטות שהשתמרו בקברי קרח בסיביר.
מה שגילו הוא שהקעקועים נעשו באמצעות שני סוגי כלים: כלי רב־ראשי (multi-point) שיצר קווים אחידים ורחבים, וכלי חד־ראשי (single-point) ששימש לפרטים עדינים כמו קרניים וטפרים. לא נמצאו עדויות לשימוש בטכניקות חיתוך (incision) או תת־עוריות (subdermal) – כל הקעקועים נעשו בטכניקות של ניקוב (puncture). הקעקועים ביד ימין נחשבים מתקדמים יותר טכנית וכוללים פרספקטיבה חזותית מתוחכמת, כגון מבט פרונטלי של טורף, קווי מתאר מקבילים, איזורי הגוף כמו לדוגמה עיקול פרק כף היד, העצים את האפקט החזותי. הדבר נעשה בכמה סשנים.
הקעקועים נעשו כנראה בעזרת פיגמנטים על בסיס פחמן (פיח, עשן) – כמקובל עולמית. לא נמצאו הכלים, אבל יש השערה שהם נמצאו באתרים סמוכים.
אבל: אליה וקוץ בה. נדמה שהקעקועים לא נעשו בסיטואציות הקשורות לא מוות, לפחות לא בטקסים הקשורים למוות, לקבורה או לחיים לאחר המוות. ייתכן שהיו קשורים לזהות, סטטוס או שייכות תרבותית – אבל אל תצפו לטקסים הקשורים לאמניטה, קנאביס או כל אנתאוגן אחר שנפוץ באיזור בו נמצאה הגופה.


הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתיבת תגובה