eland, antelope, savanna, wildlife, horns

ממצא אוכרה אדומה קושר את האדם הקדמון לטקסים ראשונים

מחקר חדש שפורסם בגיליון האחרון של כתב העת היוקרתי Proceedings of the Royal Society B, פרי עבודתם של חוקרי מכון SapienCE באוניברסיטת ברגן, שופך אור חדש על חייהם של בני האדם בתקופת האבן התיכונה (MSA) באפריקה. באמצעות טכנולוגיה מתקדמת לזיהוי חלבונים עתיקים, זיהו החוקרים באתר Klipdrift Shelter (KDS) שבדרום אפריקה ממצא יוצא דופן: שאריות קולגן שמקורו באנטילופת האילנד (Eland), אשר עורבבו באופן מכוון עם אבקת אוכרה אדומה לפני כ-60,000 שנה (בטווח שבין 52,000 ל-72,000 שנה לפני זמננו).

החוקרים נוקטים אמנם משנה זהירות ומגדירים את השימוש באוכרה כ"פרוקסי" (מדד) להתנהגות מודרנית, קוגניציה מורכבת ותכנון רב-שלבי. ייצור צבעים מורכבים שכאלה דורש הבנה כימית של הסביבה ויכולת ביצוע מתוחכמת. אולם, ניתן ללכת צעד נוסף ולטעון כי ממצאים אלו מהווים את התשתית המדעית לזיהוי המערכת הדתית הראשונה בהיסטוריה האנושית. ובואו נהיה כאלה.

בדרך כלל נוטים לחשוב על השימוש באוכרה אדומה לצורך צבע עמיד בציורי קיר או גוף. אבל זה לא חייב להיות דווקא זה. יכול להיות שהשימוש היה פונקציונלי בלבד, שכן האוכרה משמשת כחומר איטום ושימור בעיבוד עורות, כקרם הגנה מהשמש, כחומר דוחה חרקים או כמרכיב בדבק מורכב להצמדת חודי אבן לחניתות. אך גם בשימושים מעשיים אלו טמון פוטנציאל מקודש. האוכרה, באדמומיותה העזה, נתפסה כ"דם האדמה". האנטילופה, ששימשה כחיית טוטם מרכזית, העניקה לתוצריה משהו שנושא את הכח שלה ובכך אותם אותו לאובייקט עליו הוא נמשח. פעולת השימור עצמה, בין אם של צבע ובין אם של עור מפני ריקבון, נתפסה כפעולה שיש בה מן האלמוות.

טיעונים אלו עומדים בלב "תיאוריית הקוסמטיקה הטקסית" של חוקרים כאיאן ווטס וקמילה פאוור, המציבים את האוכרה האדומה במוקד התפתחות התרבות והדת. לפי תיאוריה זו, הבחירה באנטילופת האילנד אינה מקרית. מדובר בחיה בעלת משמעות קדושה עמוקה בתרבויות האזור, כפי שניתן לראות אצל הבושמנים (סאן) בתקופות מאוחרות יותר. הקשר המיתולוגי המוקדם הזה מרמז כי ייצור התערובת היה טקס דתי בפני עצמו. מי שביצע אותו פעל לא רק כטכנולוג, אלא כ"כהן" או כמאגיקון, המשתמש בטכנולוגיה ככוח על-טבעי וטרנספורמטיבי.

המחקר הנוכחי ב-KDS הוא פריצת דרך, שכן זו הפעם הראשונה שבה מזוהה בוודאות סוג החומר המקשר (החלבון) בתערובת כה עתיקה. עם זאת, העדות הקדומה ביותר לערבוב מכוון של אוכרה עם חומרים אורגניים נחשפה כבר ב-2011 במערת בלומבוס, על ידי אותו צוות מחקר שהחל לחפור שם בראשית שנות התשעים. בבלומבוס נמצאו קונכיות ששימשו כמיכלים לערבוב אוכרה עם שומן ועצמות כתושות לפני כ-100,000 שנה, בעוד העדויות הקדומות ביותר לציור באוכרה מתוארכות ללפני כ-73,000 שנה. יחד, ממצאים אלו מציירים תמונה של מסורת רוחנית וטכנולוגית ארוכת שנים, שבה הצבע האדום ומהות החיה היוו את אבני הבניין של האמונה האנושית הראשונה.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×