ניתוח שטחי ופשטני של המאמר הבא, עשוי לגרום לנו להבין שהסיבה שהניאנדרטלים נכחדו וההומו ספיאנס לא, קשורה בכך שההומו ספיינס השכילו למצוא פתרון להגנה מפני קרינה מזיקה, והניאנדרטלים לא. אסטרטגיית ההגנה היתה: שהיה במערות ובמקומות מוצלים, יצירת ביגוד שאפשר כיסוי של העור ולפיכך ניידות גם במקומות לא מוצללים ומוגנים, ובעיקר שימוש ב״קרם הגנה״ – מריחת הגוף באוכרה אדומה, שסיפקה הגנה אקטיבית מפני קרינת UV, והוכח שמקדם ההגנה שלה (SPF) אמיתי ויעיל. לפיכך – אוכרה וככלל הצבע האדום הפכו לסמלים פולחניים, באמצעות מה שנקראה ״הבניה תרבותית״. מה שהחל כהגנה פרקטית הפך לסמל זהות, להבעת שייכות, או למרכיב טקסי. בהמשך היא הופיעה גם בקבורה, על קירות מערות, על פסלים ובקישוטים.
השערה נוספת שניתן לקחת מן המאמר: הסיבה שהרים הפכו קדושים היא כי היתה בהם מה שנקרא ״אורורה״, כלומר ״זוהר קוטבי״. אנחנו מכירים את העניין כיום רק סמוך לקטבים המגנטיים של כדור הארץ, הצפוני והדרומי, אך פעם, טוען המאמר, זה היה קיים גם במקומות אחרים בזכות תופעה גיאומגנטית חריגה שנקראת ״אירוע לשאמפ״ (או במבטא צרפתי ״לשאן״) שהתרחשה לפני כ־41,000 שנה, במהלכה: השדה המגנטי של כדור הארץ נחלש באופן קיצוני – עד כ-10% בלבד מעוצמתו הנוכחית, ובהיותו חלש ולא יציב אפשר חדירה של קרינה קוסמית וקרינת UV מזיקה. בעקבות דלדול שכבת האוזון, הופיע זוהר קוטבי גם באיזורים טרופים או ממוזגים, ובעיקר באיזורי גובה. בשני אתרים גבוהים במיוחד — האחד באתיופיה (3500 מטר) והשני בטיבט (4600 מטר) — נמצאו ראיות לפעילות אנושית בתקופת לשאמפ. לכאורה, האנשים שחיו שם ביקשו לצפות בתופעה.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתיבת תגובה