image 4

חצוצרת קונכיה ניאוליתית

מחקר מקיף שפורסם בכתב העת Antiquity חושף כי 12 קונכיות שנמצאו באתרים ארכיאולוגיים בקטלוניה אינן פסולת ארוחות, אלא כלי נשיפה מתוחכמים בני כ-6,000 שנה. הקונכיות נמצאו בחמישה אתרים שונים, ביניהם מכרות ואתרי קבורה. לכן מניחים שהם שימשו לצורך תקשורת וכריזה (העוצמה של הצליל היא 110+ דציבל, כמו צפירה מודרנית (ניסוי נערך על ידי נגן חצוצרה מקצועי בתנאי מעבדה כדי לשחזר את זה). יכול להיות שהכלים שימשו גם לצורך קיום טקסים – הן במכרות, והן כמוסיקה למתים, לקרוא להם או לסמן את הפרידה מהקהילה. השמעת צליל בעוצמה גבוהה כזו בתוך חלל סגור, חשוך ומהדהד כמו מכרה, הייתה יוצרת חוויה חושית מטלטלת. אפקט זה עשוי היה לשמש בטקסים שנועדו להשרות יראת כבוד או מצבי תודעה שונים בקרב השוהים במכרה. "החצוצרות הן יותר מסתם כלי עבודה, הן טכנולוגיה שעיצבה את הדינמיקה החברתית, הכלכלית והדתית של הקהילות הקדומות, וקולן הדהד מעמקי המכרות ועד לטקסי הקבורה המקודשים ביותר".

חלק מהמחקר היה לנתח מבחינה אקוסטית את כלי הנגינה: נלקחו מראש קונכיות בעלות גודל מסוים, כנראה לצורך דיוק הנדסי. קונכיות גדולות יותר קשות יותר לנגינה ומפיקות צלילים פחות יציבים. הקונכיות שנבחרו הן בגודל 180-260 מ"מ. הקצה המחודד של הקונכיות הוסר במיומנות כדי ליצור פיה לנשיפה. בחלק מהקונכיות נמצאו חורים, והשאלה היא אם אלה חורים מכוונים או לא. הבדיקות מעלות שזהו נזק טבעי ולא חורים שחוררו במכוון, שכן חור גורם לאובדן עוצמה, המחליש את הכלי באופן דרמטי, ולא משפר אותו. ולכן גם מסתבר שזה לא היה כלי נגינה, כלומר אי אפשר יותר מדי לעשות בו טונים ולשלוט בצליל – זה סוג של שופר. גם בהן היה אפשר לעשות צליל בסיס ואוברטונים. אפשר כמובן לנגן, אם מתאמצים ובטכניקות שונות כגון הכנסת יד לקונכייה, או שינוי מנח שפתיים, אבל זה גורם לאובדן עוצמה, ולא זו המטרה. המטרה היא איתות למרחק, שדורש מקסימום עוצמה.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×