image 1

שלוש נקודות על גאוגרפיה מקודשת, וקשר דתי אל הפלורה והפאונה המקומית

זמן החלום הוא מיתוס־הבריאה האבוריג'יני, שבו רוחות קדמוניות יצרו את העולם, השאירו את חותמן על הנוף, והפכו בעצמן לחלק ממנו (הרים, נהרות, אבנים, חיות). אתרים רבים מהווים תחנות לאורך נתיבי־בריאה (Songlines) – שבילים מיסטיים לאורך הנוף, שלאורכם צעדו רוחות אבות הבריאה. בכל נקודה במסלול הושאר סימן: נביעה, עץ, אבן או בעל חיים. אותה נקודה הופכת קדושה כי היא חלק מהנתיב של יצור קדום או אירוע מיתי. השירים והריקודים שנשמרים בעל־פה מתארים כל שלב במסע הזה. מי שמכיר את השיר – יכול לנווט בשטח בלי מפה: פשוט שרים את הדרך, וכל חלק בשיר מתאר נקודה בנוף. השיר מקודד מידע על מקורות מים, חיות לציד, גבולות שבטיים, חוקי מוסר ואפילו זמני עונות. כל Songline עובר דרך מקומות קדושים, אתרי טקסים, וחיבורים בין שבטים.

לכל שבט יש את נתיבי השיר שלו, והמכלול שלהם נקרא Country. ה-Country הוא תוצר רשת ה־Songlines שעוברת דרכו. במובנים מערביים, נוהגים לפרש את המילה "Country" כ"ארץ", "שטח" או "טריטוריה", אך בתרבות האבוריג'ינית מדובר במושג רוחני, אורגני וחי הכולל את הקרקע, הסלעים, העצים והמים, את החיות והצמחים, את הרוחות, האבות הקדמונים והישויות המיתיות, וכמובן את השירים, הטקסים, הסיפורים, ההיסטוריה והקשר הכללי בין השבט ופרטיו למקום – כולל זהות, אחריות, שייכות, חוק ומשמעות. ה־Country הוא ישות חיה ונושמת, שיש לה תודעה ורצון, והיא דורשת כיבוד, שמירה ותקשורת.

ה־Blue Mountains (ההרים הכחולים) הם ה-Country של כמה שבטים אבוריג'ינים. הרכס נמצא בדרום־מזרח אוסטרליה, במדינת ניו סאות' ויילס (New South Wales), כ־50 עד 120 קילומטרים צפונית-מערבית לסידני. הרכס משתרע לאורך 100 מ' ומכוסה יערות אקליפטוס סבוכים, אשר פולטים שמנים נדיפים הנראים כאובך כחול – ומכאן שמם. וביערות חיה ציפור בשם Lyrebird מלשון לירה, או בעברית "נבלי" מלשון נבל, כך נראה הזנב שלה. אנחנו מכירים את הציפור מסרטו הדוקומנטרי המפורסם של דייויד אטנבורו על הציפור שיודעת לחקות כל דבר, כולל מסור חשמלי, מצלמה, חיות אחרות ואפילו דיבור אנושי. בכך נודעה הציפור, כחקיין הטוב בעולם.

בתרבויות שעבורן ההרים מקודשים, הנבליים משמשים כ"מדיומים" לתקשורת בין העולמות – העולם הזה, עולם הרוחות, ועולם האבות הקדמונים. ציפור זו נתפסת כמעין שומרת שירה או משמרת מסורות, הודות ליכולת החיקוי שלה. כך גם היא חלק מה-Country האבוריג'יני, ובעיקר של שבטים כגון ה־Dharug, Gundungurra ו־Wiradjuri. אצל ה-Dharawal הציפור הזו נחשבת כחיית טוטם הקשורה לשלום והרמוניה.

בשתי קצוות של ההרים הכחולים מופיעים 3 אתרים. הראשון מהם נקרא Dargan Shelter, מקלט סלע שנמצא בראש ההר הכי גבוה בשרשרת ההרים. מחקר שהתפרסם השבוע חושף את העדות הקדומה ביותר עד כה להתיישבות אנושית בגובה של מעל 1,000 מטר בתקופת עידן הקרח האחרון באוסטרליה – כ־22,000–19,900 שנה לפני זמננו. האתר, בגובה 1,073 מטר, כולל מלבד כלי אבן ושרידי מדורות גם ציורי סלע דהויים (כולל שבלונות ידיים), עדות לפעילות אנושית גם במימד הסמלי או הטקסי. מדוע? כי האתר שימש כתחנה במגרת מסלול הנדידה הקדוש.

הפעילות באתר נמשכה באופן רצוף ממש עד לתחילת המאה ה‑17, ואז פסקה. לא ברור למה, וכל הסבר הוא בגדר השערה. אבל נראה שהנטישה היתה הדרגתית, ותלויה במזג אוויר שהפך לפחות נסבל, שגרם לשינוי באורח החיים, ואולי בשינוי המסלול. קדושת המקום, בכל מקרה, נשארה, והחוקרים מציינים שבטקס פתיחת החפירה במקום, בשיתוף אבוריג'ינים מקומיים, נערכה הופעה של שירה וריקוד בהשראת שירת הנבלי. מיד לאחר מכן הופיעו נבליים אמיתיים במקום והחלו לשיר. האבוריג'ינים פירשו זאת כמעין אישור מן הרוח הגדולה או אות מהאבות הקדמונים.

השני והשלישי קשורים עוד יותר לציפור הנבלי. “Lyrebird Dell”, עמק הנבליים, הוא עמק קטן בקרבת העיירה Leura, כ־90 ק”מ מערבית לסידני. מדובר במסלול הליכה בן כ־1.4 קילומטרים, הכולל ירידה בעומק קניון מכוסה ערפילים, ומגיע למערת סנדסטון חצובה על גדות נחל Gordon Creek, שמוסתרת בעצם מאחורי מפל הנופל אל הנחל. ממצאים ארכיאולוגיים מהמערה מעידים על שימוש של האדם הקדמון לפחות לפני 12,000 שנה. ככל הנראה גם המערה שימשה כתחנה במסגרת אותו המסלול הפולחני. זו הסיבה שנמצאו בה כלים יומיומיים. המערה והמפל נמצאים בגובה של כ־915 מטר.

פחות מקילומטר מהמקום נמצאים שלושה צוקים (בגובה של 906-922 מ') שנקראים Three Sisters. לפי מסורת ה־Gundungurra, אחד השבטים המקומיים, מדובר בשלוש אחיות יפות מהשבט שחיו בעמק Jamison, אלא שבעמק חי יצור פראי ומסוכן – ה-Bunyip, חיה אגדית שיכלה לבלוע אדם בנשימה אחת. האחיות אהבו לשוטט ולהתבונן בטבע שמסביב, אך אביהן או שמאן השבט – טיאוון שמו – היה שומר עליהן בקנאות. הוא היה אדם רב־עוצמה, ובעל יכולת לשנות את צורתו לציפור הנבלי. יום אחד, בזמן שהאחיות ירדו לעמק כדי לאסוף פרחים נדירים, התקרב הבאנייפ למקום, מזעיף רוחותיו. מתוך פחד לחייהן, טיאוון השתמש בקסם עוצמתי והפך את שלוש בנותיו לסלע – כדי שהחיה לא תוכל לפגוע בהן. אך באותו רגע דרמטי, נפל השרביט הקסום של טיאוון לתהום עמוקה – ולא היה באפשרותו להפוך אותן חזרה. גם כשחזר לצורתו המקורית כציפור הנבלי, לא הצליח למצוא את השרביט. מאז ועד היום, הנבלי משוטט בין יערות ההרים, מחפש את השרביט האבוד, שר קולות מהעבר, ומהדהד את הזיכרון של בנותיו האהובות.

גרסה נוספת לא מספרת על חיה אימתנית אלא סתם על מלחמה בין שבטית בסגנון מלחמת טרויה. האחיות התאהבו בשלושה גברים משבט שכן – שבט ניפיאן – אך נישואין הבין-שבטיים נאסרו. האחים ניסו לחטוף את האחיות, וכתוצאה מכך פרצה מלחמה בין השבטים. זקן השבט הפך את שלוש האחיות לאבן כדי להגן עליהן, אך נהרג בקרב, ומכיוון שלא נותר איש שידע את הלחש ההופכי – נותרו האחיות כאבן לנצח.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×