הסילפיום הוא צמח שנכחד כתוצאה מקציר יתר ומרעה יתר, ואנחנו לא יודעים בדיוק מהו. נכון שלפני כמה שנים חוקרים טורקיים סברו שמצאו אותו כי צמח, או וריאנט נדיר שלו, שגילו, יש לו את אותן תכונות מרפא כביכול המתוארות אצל הסילפיום, אבל אין לדעת. בכל מקרה, הסילפיום היה להיט, ומרוב שהיה להיט והיה לו ביקוש, ביקוש יתר, הוא אבד. כלומר לא ברור מהו זיהויו הבוטני. סוברים, כאמור, בשנים האחרונות שהוא סוג של כלך.
הסילפיום צמח אך ורק ברצועת חוף צרה באזור קירנאיקה (לוב של ימינו). ניסיונות של היוונים והרומאים לגדל אותו במקומות אחרים באגן הים התיכון נכשלו שוב ושוב. הצמח סירב "להתביית" ודרש תנאים אקולוגיים ספציפיים מאוד שכללו שילוב של אדמה עשירה וגשמי חורף מסוימים.
בשל נדירותו וסגולותיו, הוא הפך למוצר יוקרה. העיר קירנה התעשרה כל כך מהמסחר בו, שהיא הטביעה את דמותו של הצמח על המטבעות שלה. עבור האימפריה הרומית, הסילפיום לא היה רק תבלין למטבח העילי, בדומה, נניח, לכמהין של ימינו, אלא מוצר אסטרטגי שנשמר באוצר המדינה לצד מטילי כסף וזהב.
מה הפך את הסילפיום למבוקש כל כך? המקורות ההיסטוריים, ביניהם פליניוס הזקן, מתארים "תרופת פלא". הוא שימש לטיפול בכאבי בטן, שיעול, חום, ואפילו כנוגדן לעקיצות נחשים. אך השימוש המרתק ביותר שלו היה בתחום הפריון.
הסילפיום נחשב לאמצעי המניעה היעיל ביותר של העת העתיקה. נשים שתו את שרף הצמח פעם בחודש כדי למנוע היריון, או השתמשו בו כדי להפסיק היריון קיים. היכולת של הצמח לווסת את הילודה הפכה אותו למרכיב קריטי בחיי החברה והכלכלה הרומית. בנוסף, הוא נחשב לאפרודיזיאק, מה שיצר פרדוקס מעניין: צמח שמעורר את היצר אך מונע את תוצאותיו הביולוגיות. תיאוריה פופולרית בקרב היסטוריונים גורסת כי צורת הלב המוכרת לנו כיום כסמל לאהבה, מקורה למעשה בצורת הזרעים של הסילפיום, שהופיעו על מטבעות קירנה.
במאה הראשונה לספירה, הסילפיום כבר היה נדיר ביותר. פליניוס הזקן כותב בזעזוע כי בימיו נמצא רק גבעול אחד של הצמח, והוא נשלח כמתנה לקיסר נירון (שאכל אותו מיד).
ואולי מה שגרם להעלמותו הם גם שינויי אקלים ומידבור. כשכתבתי עליו כשהמחקר על ״מציאתו״ פורסם, שיערתי, מה שעדיין נראה הגיוני יותר, שהוא לא ״נעלם״ אלא ״הועלם״, וקרנו ירדה בצורה מלאכותית – אינטרס דתי כביכול של הכנסיה. עם זאת, ציינתי גם, הכנסיה חייבת לו את התהוותה. לסילפיום היה תפקיד מפתח בהפצת הנצרות, כפי שנאמר במעשי השליחים ״ויהי בתוכם אנשי קיפרוס וקוריני אשר באו אל אנטיוכיא וידברו גם אל היונים ויבשרו אתם את האדון ישוע״. מה יש לאנשי קירנה לסחור באנטיוכיה אם לא את הסילפיום?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


כתיבת תגובה