ההבהרה של פרופ׳ שנון על מטרת מחקרו

מיד אחרי שפרופ׳ בני שנון פרסם את המחקר שלו ב-2008, התמלאו הכותרות בעיתונים בהתלהבויות של ״משה רבינו היה מסטול בהר סיני״. והדבר היה לצנינים בעיניו. הוא כתב לצורך כך מאמר דעה בגארדיאן ובו הבהיר: מונחים מתרבות הסמים המודרניים כמו ״טריפ״ או ״היי״ מסלפים את העבודה שלו, ומפספסים את הנקודה לחלוטין. אמנם הוא טען שיש היתכנות בוטנית וגאוגרפית לאנלוגיה של אייהווסקה במדבר סיני, אבל דיבור על זה בהקשרי פנאי, מחמיץ את מהותם הסקרמנטלית של האנתאוגנים. בחברות מסורתיות, השימוש בצמחים משני תודעה נעשה תמיד במסגרת טקסים דתיים קפדניים הדורשים הכנה והיטהרות, בדומה להכנות המתוארות בספר שמות לפני מעמד הר סיני. ״שימוש באלכוהול בקידוש או במיסה הנוצרית,לא הופך את המאמינים לאלכוהוליסטים״, וכך גם השימוש באנתאוגנים אינו "שימוש בסמים". שימוש בסמים הוא בעל קונוטציה שלילית, ומזלזל בסקרמנטים. אנשים לא השתמשו בחומרים הללו כדי להתעלות רוחנית, אלא אנשים בעלי שיעור קומה שהיו במעלה רוחנית גבוהה גם לפני כן, השתמשו בהם כדי להגביר את הרגישות והתובנה הרוחנית. ״כדי להביא את התורה, צריך להיות משה״, זה משפט נכון. ״כדי להביא את התורה, צריך סמים״, זה משפט לא נכון.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×