Hasid, Hat, Fur, Black, Jewish

הכשרת פסיכדליה: חדירת טקסי איהואסקה לקהילה החרדית

מאמר חדש שפורסם לאחרונה בשרת הפרה-פרינט למדעי הפסיכולוגיה PsyArXiv, תחת הכותרת "Koshering Psychedelics", שופך אור על תופעה חברתית ודתית יוצאת דופן: חדירתם של טקסי האיהואסקה אל לב המיינסטרים של העולם החרדי בישראל ובארצות הברית. המחקר נערך על ידי ד"ר יונתן (יוני) דוד, שסיים את לימודי הדוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה בשנת 2024 וכיום עורך את מחקר הפוסט-דוקטורט שלו באוניברסיטת אקסטר (Exeter) שבבריטניה. לצדו חתומים על המחקר ד"ר ליאור רוזמן מאוניברסיטת אקסטר וד"ר אביבה ברקוביץ'-אוחנה מאוניברסיטת חיפה.

אחד הממצאים המרכזיים במחקר נוגע לאופן שבו הציפיות התרבותיות והאמונות הדתיות מעצבות את החוויה הפסיכדלית, תהליך המכונה "סוציאליזציה של ההזיות". על פי הדיווחים שנאספו, משתתפים חרדים אינם חווים את הטקס דרך סמלים אנימיסטיים או טבעיים כמקובל במערב, אלא דרך עולם המושגים היהודי. המשתתפים דיווחו על "פנומנולוגיה יהודית" עשירה, הכוללת חזיונות של בית המקדש, מפגשים עם דמויות מקראיות כגון האבות והאימהות, והתגלויות של צדיקים, ביניהם רבי נחמן מברסלב. עבור רבים מהם, החוויה נתפסת כנוכחות מוחשית של השכינה וכשיא של דבקות דתית.

המחקר מפרט את האתגרים ההלכתיים המשמעותיים הכרוכים בשימוש באיהואסקה, ביניהם החשש מעבודה זרה בשל המקורות השמאניים של המשקה, וסוגיות של צניעות. נושא מרכזי שעלה הוא האיסור על שמיעת שירת נשים ("קול אישה"), כאשר כ-78% מהמשתתפים החרדים הביעו חשש מהפרת איסור זה במהלך הטקסים. כדי לגשר על פערים אלו, משתמשים החוקרים במונח "Koshering" (הכשרה), המושאל מעולם המושגים של הכשרת מזון או מכשירים טכולוגיים ("טלפון כשר"). תהליך זה אינו כולל בהכרח אישור רבני רשמי, אלא מורכב מסט של פעולות קהילתיות: החלפת השירים השמאניים בניגונים חסידיים, שימוש בפסוקי תפילה, והקפדה על הפרדה מגדרית בתוך המרחב הטקסי. כך מנוטרלים האלמנטים הזרים והחוויה הופכת למוכרת ומקובלת מבחינה דתית.

נתיב נוסף המאפשר את קיום התופעה הוא ה"מדיקליזציה" של הטקס. המחקר מצביע על כך שהגדרת השימוש באיואסקה כטיפול רפואי – למשל עבור פוסט-טראומה, דיכאון או התמכרויות – מעניקה לו הגנה הלכתית. תחת הקטגוריה של "רפואה" ו"פיקוח נפש", הגבולות ההלכתיים הופכים גמישים יותר, מה שמאפשר למשתתפים לשלב את החוויה בחייהם מבלי להיתפס כמי שחורגים מהמסגרת הקהילתית.

המחקר מדגיש כי חוויות אלו אינן מתרחשות בוואקום. הערך הדתי והרוחני של הפסיכדליה תלוי במידה רבה באינטגרציה שלהן בתוך הקשר תרבותי וקהילתי תומך. המחקר מראה כיצד הקהילה החרדית מצליחה לספוג כלים מודרניים וזרים ולצקת לתוכם תוכן מסורתי. ומראה כי גם בתוך מסגרות שמרניות נוקשות, ניתן למצוא דרכים יצירתיות להרחבת גבולות הרוח והאמונה.

פרטי המחקר המלאים הוצגו על ידי ד"ר יוני דוד בכנס "דלתות התודעה" שהתקיים אתמול באוניברסיטת בר-אילן.

 

 

 

 

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×