מחקר חדש מאוניברסיטת ברקלי מאשר כי שימפנזים בטבע צורכים כמויות משמעותיות של אלכוהול דרך אכילת פירות תוססים. באמצעות בדיקות שתן שנאספו באוגנדה, גילו החוקרים תוצרי לוואי של אתנול ברמות הדומות לצריכה מתונה אצל בני אדם. הממצאים מחזקים את "היפותזת הקוף השיכור", הגורסת כי המשיכה האנושית לאלכוהול מקורה בשושלת אבולוציונית עתיקה של אכילת פירות. המחקר מדגיש כי החשיפה לאלכוהול בטבע נפוצה הרבה יותר מכפי ששוער בעבר ואינה מוגבלת רק לבני אדם. כעת שואפים המדענים לבחון כיצד השפעות אלו מעצבות את ההתנהגות והפיזיולוגיה של פרימטים וחיות בר אחרות בסביבתן הטבעית.
למען האמת הם לא סתם מחזקים תאוריות הקוף השיכור כי מי שחתום על המחקר הזה הוא מי שהגה את היפותזת הקוף השיכור, רוברט דאדלי, שהשיטה לאיסוף הדגימות מבוססת באופן רופף על שיטה שהוא הגה. הדוקטורנט מברקלי שביצע את המחקר עשה מחית מפירות ונתן השימפנזים לאכול ממנה, לאחר מכן אסף את השתן באמצעות "קערות" מאולתרות על ידי חיבור שקיות פלסטיק לקצוות של ענפים מפוצלים בעלי ידיות ארוכות, וגם משלוליות מזדמנות ושאריות עלים בסביבה. הוא בדק את השתן באמצעות מקלוני בדיקה מסחריים (immunoassays – הדומים במנגנון שלהם לבדיקת היריון). מקלונים אלו מיועדים בדרך כלל לבדיקת בני אדם ורגישים לזיהוי "אתיל גלוקורוניד" (ethyl glucuronide), שהוא תוצר לוואי מטבולי המיוצר בכבד כתוצאה מפירוק אלכוהול.
שימפנזה אוכל בממוצע כ-4.5 קילוגרם של פירות ביום. מאחר שחלק מהפירות שהם אוכלים עוברים תסיסה טבעית ומכילים אתנול, שימפנזה צורך בממוצע כ-14 גרם של אלכוהול טהור ביום. כמות של 14 גרם אלכוהול שקולה לכ-1.4 "מנות משקה" במונחים בינלאומיים. מכיוון שמשקל גופם של שימפנזים נמוך מזה של בני אדם, הרי שביחס למשקל הגוף מדובר בכמות משמעותית הרבה יותר. המינון היחסי למשקל גופו של השימפנזה שקול לאדם במשקל 70 ק"ג אשר שותה בין 2.2 ל-2.6 מנות משקה אלכוהולי מדי יום.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


כתיבת תגובה