הסדרה "Academic to Academic" היא סדרה של הערוץ השוודי Axess TV, המפגישה חוקרים לשיחות מעמיקות על תחומי דעת משיקים. איני יודע אם זה מכוון או לא, אבל עד כה, מרבית הנושאים עוסקים בתכנים המתאימים לקבוצה זו וכוללים דיונים על תורת הנסתר (אזוטריקה), מיסטיקה, מצבי תודעה אלטרנטיביים והניסיון האנושי לחקור חללים מעבר למציאות החומרית היומיומית. בשבוע האחרון עלו שני פרקים בנושאי פסיכדליה, שמדגימים כיצד התחום הזה כבר מזמן לא נמצא בשולי האקדמיה.
הראשון שעלה לפני 7 ימים, עוסק ב״זרמים היסטוריים בפסיכדליה״ מפגיש בין ד״ר ג׳וזף כריסטיאן גריר מאונ׳ סטנפורד לבין מייק ג׳יי שהוציא בשנה שעברה ספר רב רושם על ההיסטוריה של הפסיכדליה ״Psychonauts: Drugs and the Making of the Modern Mind״. בשיחה שניהם מדגישים שההיסטוריה של הפסיכדליה לאמתרכזת רק בסיפורים של אנשים בודדים כמו אלברט הופמן, אלדוס האקסלי וטימותי לירי, וגם לא בתרבות הנגד של שנות השישים כמו שכולנו נוטים לחשוב, אלא היא הרבה יותר רחבה. ג׳יי לוקח את ההיסטוריה אחורה עד למאה ה-19 ואף מוקדם מכך לימי המהפכה המדעית. גריר טוען שהפיצוץ הגדול היה דווקא בשנות השמונים והתשעים עם עלייתו של עמק הסיליקון, תרבות המגזינים והרייב. גריר טוען שהגישה האנתאוגנית מוליכה שולל, ושוגה בהנחת המשוער ואינוס ממצאים.
השני והיותר מעניין הוא בין ג׳פרו ברו מהארוורד דיוויניטי ונטלי בלוך מאונ׳ לונד בשבדיה שדנים על פסיכדליה ודת. ברו חוקר כנסיות פסיכדליות ובלוך חוקרת את המיסטיקה היהודית דרך פריזמה פסיכדלית, כאילו שכל תיאורי המקדש ובעיקר ״מקדש של מעלה״ (שהרי במשך התפתחות המיסטיקה היהודית המקדש בירושלים כבר היה חרב) כ״פורטל תודעתי״. הם דנים במחקריהם כמובן, בתקפות של שאלונים פסיכדליים-רוחניים מדעיים קלאסיים כמו השאלון ששימש בניסוי יום שישי הטוב, ובגורמים המעצבים את החוויה הרוחנית, האם מדובר במשהו תלוי תרבות או בתת מודע קולקטיבי שכזה.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתיבת תגובה