הפסיכדליה כ"מגבר משמעות": לא מחוללת אמונה, אלא מעצימה נטיות קיימות

מחקר חדש של חוקרים מאונ׳ סטוקהולם, שפורסם ב־Psychology of Religion and Spirituality, מצא כי שימוש בפסיכדליים (כגון LSD ופסילוסיבין) קשור אולי לנטישה של זיקה דתית פורמלית – אך לא לשינויים בעומק החוויה הרוחנית או בזהות הרוחנית של המשתמשים. כלומר, יש קשר בין שימוש בפסיכדלים לבין מעבר מהשתייכות דתית בילדות לחוסר השתייכות בבגרות, אך זה לא משפיע על רמת הדתיות או בהגדרה העצמית של האדם כרוחני או לא.

הפסיכדליה לא מחוללת חיפוש רוחני. היא אולי מעצימה דבר שקיים כבר, אבל לא מביאה משהו יש מאין. השפעות הפסיכדליה על תפיסות דתיות ורוחניות תלויות מאוד בהקשר החברתי, התרבותי והפסיכולוגי של המשתמש (Set & Setting). כך, החוויה הפסיכדלית עשויה לחזק אמונות קיימות או לערער אותן – תלוי ברקע האישי.

דבר נוסף מעניין שנמצא הוא שהניסויים שנערכו אמנם נעשו בסוג מסוים מאוד של פסיכדלים, אבל הדפוסים דומים בכל החומרים – כלומר גם קנאביס ואמפטמינים. כלומר, לא החומר שבו משתמשים הוא המשפיע, אלא, שוב, ההקשר החברתי והתרבותי הרחב. הסמים מהווים רק זרז לגילוי נטיה שהיתה כבר קיימת במבנה האישיות של הנסיין. מה שנקרא "nonspecific amplifiers", מגבר משמעות.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×