archaeology,cuneiform,ancient,inscription,artifact

גילויים חדשים על תרבות האיים הקיקלאדיים: בסיס חדש להבנת הכתב הקדום

במשך עשורים, הנרטיב הארכיאולוגי היה ברור: הכתב באזור הים האגאי נולד בכרתים המינואית, סביב שנת 2000 לפנה"ס, כצורך של בירוקרטיה מורכבת בניהול הארמונות. ממצאים חדשים מהאי תראסיה (Therasia), אחד מהאיים הקיקלאדיים, מאיימים לשכתב את ההיסטוריה הזו. ארכיאולוגים גילו שתי חותמות חרס על כלי אחסון גדולים, המתוארכות לשנים 2700–2300 לפנה"ס, שזה מאות שנים לפני הכתב המינואי. החותמות נושאים מערכת סימנים מורכבת המעידה על תקשורת סימבולית מוקדמת. החוקרים אמנם נזהרים מלקרוא לזה ״כתב״ מלא, אך הם טוענים כי מדובר בשלב קוגניטיבי ומעשי קריטי שעשוי להוביל לשלב אחד לפני.

קצת רקע: האיים הקיקלאדיים (Cyclades) הם קבוצת איים במרכז הים האגאי שביוון. השם שלהם מגיע מהמילה היוונית ״קיקלוס״ (Kyklos), שפירושה מעגל, משום שהם יוצרים מעגל סביב האי הקדוש דלוס (Delos), מקום הולדתו המיתולוגי של האל אפולו. סימן ההיכר של האיים הללו הוא פסלי שיש לבנים, חלקים ומינימליסטיים של נשים. הם נראים כל כך מודרניים, שהם השפיעו על אמנים כמו פיקאסו במאה ה-20. רובם נמצאו בקברים, ועד היום חוקרים מתווכחים אם אלו אלות, ייצוגים של המתים או ״מדריכי נשמות״ לעולם הבא. ככלל, האיים הללו היו ״תחנות כח״ של חומרי גלם בעת העתיקה והיו עשירים במשאבים. האיים סיפקו לעולם הקדום של האלף ה-3 לפנה״ס ומטה אובסידיאן, שיש, נחושת וכו׳.

הגאוגרפיה של האיים קבעה במידה רבה את ההיסטוריה שלהם ואת המיינדסט שלהם. במחקר זה נקרא ״תודעת איים״ או ״תודעת נמל״ (Harbor Mind, כהגדרתו של אדם ניקולסון). בגלל שהם חיו על איים קטנים הם היו חייבים להיות יורדי ים, ונפגשו עם המון תרבויות איתם סחרו. הדבר הזה יצר אצלם פתיחות מחשבתית, סקרנות ויכולת לספוג רעיונות מתרבויות רבות ושונות. לא פלא שראשוני הפילוסופים היוונים מאוחר יותר הגיעו מן האיים הללו.

לחומרי הגלם הללו יש ברובם קונוטציות דתיות ו״תודעתיות״. האובסידיאן לדוגמה שימש באופן מסורתי לפולחן וככלי מאגי-אפוטרופאי. בשל הברק השחור והעמוק שלו, האובסידיאן שימש ליצירת מראות לחיזוי עתידות, מה שקושר אותו לניסיון ״לראות״ מעבר למציאות הגלויה. המטלורגיה המוקדמת לא היתה רק מלאכה אלא פולחן דתי לכל דבר, הזוהר והחום של המתכת המותכת בכבשן נתפסו כנס אלוהי, וכסוג של חומר ללא צורה, או בשפה המקראית ״חומר ביד היוצר״ – ניתן לקבוע לו את הצורה כרצוננו ובעצם ״לברוא״ צורה, מה שנתפס ככח אלוהי. בקיצור, האיים הקיקלאדיים נתפסו לא רק כמרכזי טכנולוגיה אלא ובעיקר כמרכזים להתעלות רוחנית, המקום המרוחק האידאלי שבו ניתן להגשים את ״הנהגת המתבודד״, אם נשתמש במושג אריסטוטלי המאוחר בכמעט 3000 שנה לתקופה המדוברת. האם בין ״תודעת הנמל״ הזו ליכולת הקוגניטיבית המוקדמת לפתח קדם-כתב, יש קשר כלשהוא? ויתירה מזו, האם הקדם כתב הזה היה יותר מכלי ביורוקרטי גרידא? האם הוא שימש כדי לתקשר את ה״ערך״, הגשמי והרוחני כאחד, של המשאבים הללו?

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×