עב״מיים כ״חזיונות מיתיים״

דייוויד ג'יי הלפרין הוא חוקר דתות אמריקאי שהתמחה לאורך השנים בחקר חזיונות שמימיים ומיסטיקה יהודית. אבל מה שמעניין במיוחד — הוא גם היה נער אובססיבי לעב"מים. החיבור הזה, בין מחקר דתי לחוויות אישיות על גבול המדע־בדיוני, עומד במרכז ספרו: Intimate Alien: The Hidden Story of the UFO.

בספר, הלפרין טוען שהעב"מים הם מיתוס מודרני — לא מבקרים מחלל חיצון, אלא התגלמות של חרדות, טראומות ופחדים שצצים מתוך הלא מודע הקולקטיבי. כלומר, העב"מים אינם יצורים מחוץ לעולם שלנו, אלא שיקוף של עולמנו הפנימי: תחושות ניכור, בדידות, חוסר שליטה ופחדים מודרניים כמו חורבן אטומי, זרות טכנולוגית, או קריסת מוסדות חברתיים. התצפיות בעב"מים, חוויות החטיפה והמפגשים — הם מין "חזיונות מיתיים" של עידן המדע והטכנולוגיה, בדומה לאופן שבו בחברות עתיקות הופיעו חזיונות של מלאכים, אלים ורוחות. הלא־מודע הקולקטיבי (מושג יונגיאני מרכזי אצלו) מייצר סמלים קולקטיביים שמבטאים מצוקות קיומיות. העב"ם, בצורה עגולה או זוהרת בשמיים, הוא מעין מנדלה מודרנית — סמל לנפש המחפשת שלמות בתוך עולם כאוטי.

למשל, כשאנשים רואים "אור עוקב" או "צלחת מעופפת" — הלפרין טוען שהגירוי החיצוני יכול להיות פשוט (כמו כוכב, מטוס או פנס), אבל התודעה מפעילה עליו תבניות מיתיות שנטועות עמוק בפסיכולוגיה האנושית. גם החוויות הטראומטיות של "חטיפה" בידי חוצנים משקפות בעיניו חוויות של אובדן שליטה, פגיעה באינטימיות ותחושת זרות חברתית — מצוקות עמוקות שמקבלות ביטוי דרמטי בסיפור החטיפה.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×