מאמר מערכת בגליון החדש של כתב העת של העמותה הישראלית לפרהיסטוריה – Israel Prehistoric Society (ברוכים הבאים לפייסבוק) מאת פרופ׳ רן ברקאי ושות׳, חוקר את השאלה מדוע לא נמצאו בישראל (ובלבנט בכלל) ציורי מערות ופסלונים פיגורטיביים מהתקופה הפלאוליתית העליונה, בעוד שבאירופה התרבות האוריניאקית יצרה אמנות מערות מרשימה באותה תקופה?
ההשערה שהם מציעים היא: מאחר שבעלי החיים הגדולים, המגה-פאונה, נכחדו באזור לפני הגעת הומו סאפיינס. בניגוד לאירופה, שבה בעלי חיים אלו התקיימו ונכחדו מול עיניהם של בני התרבות האוריניאקית, בלבנט לא נוצר משבר דומה שדרש טקסים שמאניים, ולכן לא התעורר הצורך באמנות פיגורטיבית.
המגה-פאונה (פילים, קרנפים) נכחדה בלבנט כבר לפני כ-400,000 שנה, הרבה לפני הגעת הומו סאפיינס, בעוד שבאירופה בעלי חיים אלו התקיימו עד לסוף התקופה האוריניאקית. אך באירופה גם התקיים משבר אקלים באותה התקופה, בעוד שבלבנט תנאי האקלים היו מתונים יותר. לכן גם לא קרתה דרמה, ולא היו צריכים להזכר בשום דבר טוב שהיה ואינו, ולא היה צורך לחזק שום דבר שהולך ונעלם. האמנות הפיגורטיבית שבציורי המערות קשורה, ככל הנראה, לניסיון להתמודד עם אובדן החיות הללו, שההומו ספיאנס היה תלוי בהם כמזון ומקור לשומן.
פורסם גם ב-ynet.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתיבת תגובה