פולחן הסוסים הקלטי

בצפון יורקשייר התגלה אוצר ארכיאולוגי מרשים מתקופת הברזל, הכולל יותר מ-800 פריטים. הממצאים מיוחסים לשבט הבריגנטים, ששלט בצפון אנגליה בתקופה זו. החפצים שנמצאו כוללים חלקים מעוטרים של עגלות, שהיו בשימוש יומיומי וטקסי, רתמות סוסים מעוטרות, שיכולות להעיד על טקסים הקשורים לסוסים, חניתות טקסיות ששימשו בטקסים דתיים והקרבות לכבוד האלים וכן קדרות מעוטרות שיכולות לשמש להנחת מנחות או לשימוש בטקסים פולחניים.

בריגנטים היו שבט קלטי רב עוצמה ששלט בחלק הגדול ביותר של מה שיהפוך לצפון אנגליה (יורקשייר והסביבה) לפני הכיבוש הרומי. השם "בריגנטים" מגיע מהשורש הפרוטו-קלטי brigantī, שמשמעותו "גבוה" או "נעלה". בריגנטים סגדו לאלים קלטיים, והאלה המרכזית שלהם הייתה בריגנטיה, שנחשבה לאלת המים, הפוריות והמלחמה. בריגנטיה תוארה לעיתים קרובות עם סמלים כמו חנית, גלובוס ניצחון וראש גורגונה על חזה. כך אפשר בצורה כלשהיא לקשור אותה לאלה אתנה, שעל מגנה היה מצויר ראשה של מדוזה. המקבילות שלה בין הקלטים נקראו בשמות דומים: בריגיד ובריגינדה, שחולקות מאפיינים דומים כמו פוריות, שירה וריפוי.

כאמור, רתמות הסוסים המעוטרות כמו גם שרידי העגלות והחניתות יכולים להעיד על פולחנה שאמנם במבט ראשון נראה פולחן מלחמה (ואכן בריגינטה נחשבת כאלת מלחמה), אך אתם יודעים לשם מה התכנסנו כאן ולכן מתארים לעצמכם את הכיוון שאליו אני מושך: בכל מקום שאתם רואים חניתות או חיצים, סוסים, עצי אלון, ומעיינות מקודשים – אתם רואים טקסי שינוי תודעה. זה מה שמקשר אותנו אל שירה, ריפוי ונבואה. ומצד שני אל רעל. בכך מסומנים הנחשים, או ההכלאות שלהם עם בני אדם – הגורגונות. אפולו היה אל כזה שקשור לשירה ולנבואה ומסופר עליו שהרג את נחש הפיתון, ושבנו היה אסקלפיוס אל הרפואה. אתנה שעל מגנה כאמור היתה תמונתה של מדוזה, בעלת מחלפות הנחשים. מדוזה נאנסה במקדש אתנה על ידי פוסידון, אל הסוסים. הסוסים נחשבו כמייצגים את השגעון ואת חמימות המח, ומהחלב שלהם היו גם מכינים משקה מותסס משכר. בטקסי טראנס שנערכו בפתחי המערות היו מבצעים פעלולי פאקירים, ריקודי מלחמה וטקסי דקירה עצמית. הכל קשור להכל.

יש לציין שבריגיט שהיתה כאמור אלה אירית, הואנשה כמו רבים מהאלים הקלטיים והפכה לקדושה נוצרית. במקרה של בריגיט מדובר בקדושה בריגיט מקילדייר. על בריגיד מסופר שאביה הפקיד בידה חנית על מנת שתעניק אותו לנסיך אליו רצה לשדך אותה, אך בהיותה צדיקה העניקה את כל רכושה לעניים וגם את החנית הזו. אביה כעס עליה ורצה להרוג אותה, לשלומה היא ברחה עד אשר הגיעה לעץ אלון והקימה תחתיו מנזר. במנזר זה היא דאגה להותיר אש תמיד. על בריגיד מסופר שהיא היתה מבצעת ניסים ומרפאת חולים כישו עצמו, ואחד מהניסים המוכרים ביותר שלה היא הרגע בו הפכה מים עכורים לבירה הראויה לשתיה!

האנשה של אלים קלטיים היא תופעה נפוצה, זו היתה הדרך של הנזירים שניצרו את העממים הללו לקרב אותם לעבודת הבורא. ואחת מההאנשות המוכרות יותר היא האנשת אלת הסוסים והפריון, אפונה, שהפכה לריאנון הנסיכה שרוכבת על הסוס הלבן והציפורים מזמרות סביב ראשה. ריאנון היא גרסה וולשית של האלה הצפון האירית מאכה, שהואנשה כאישה הכורעת ללדת שנאלצה לעשות מירוץ עם סוסי המלך, אותם חויבה לנצח שאילולא כן היתה מוצאת להורג. היא עשתה זאת ולאחר שהוכיחה שהיא מסוגלת לנצח סוס, ילדה תאומים. כך הפכה גם לפטרונית מירוצי הסוסים, גם פטרונית היולדות וגם הפטרונית של צפון אירלנד שמוצגת כמו מרטירית, ועל כן יש בסגידה לה גם אלמנט נוצרי חינוכי.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×