טרנסקסואלים במסופוטמיה

במשך שנים, חוקרים והיסטוריונים נטו לתייג אנשים חריגים מבחינה מגדרית במסופוטמיה העתיקה כדמויות שוליים. מסתבר שלא כך הדבר: נזילות מגדרית היוותה לעיתים דווקא בסיס לעוצמה פוליטית ודתית. כך במאמר שפורסם לאחרונה באתר The Conversation. שנותן גם דוגמאות:

קבוצה שנקראה "אסינו" (Assinnu) שירתה את האלה אישתר. הזהות שלהם נתפסה כמתת-אל ולא כפגם. יכולתם ״לחצות״ את הגבולות המגדריים העניקה להם מעמד של מתווכים רוחניים במקדשים, בניגוד לפרשנויות מודרניות שניסו להפחית ממעמדם לזנות פולחנית בלבד.

קבוצה נוספת, ״שא-רשי״ (Ša rēši), מקור המילה ״סריסים״, נחשבה כמשרתים נחותים. בפועל, המשמעות המילולית של המילה היא ״אלו שליד הראש״, כלומר, מקורבי המלך. הממצאים מראים כי הם שימשו כשומרי ראש, מפקדי צבא, מושלים ומנהלנים בכירים. העובדה שלא היו כבולים למבנה המשפחתי המסורתי הפכה אותם לנאמנים ביותר למלך ולבעלי השפעה אדירה בחצר המלוכה.

וכך כתבה ד״ר תמר עילם גינדין בספרה ״מגילת אסתר מאחורי המסכה״ על הפסוק ״שבעת הסיריסים המשרתים את פני המלך אחשוורוש״: ״משרתי המלך הקרובים נקראים במילה האכדית סריס. נהוג לחשוב שהמילה סריס באה מהפועל לסרס, אך בעצם הדבר הפוך. בעולם העתיק ידוע גם על סריסים שהיו אבות לילדים. המילה האכדית היא שָׁרֵישִׁ. הפירוש המילולי הוא "של הראש": אכדית היא שפה שמית, והמילה ריש מקבילה ל"ראש" העברי. המשרת אשר אצל הראש הוא המשרת הקרוב ביותר. ולפעמים, בעיקר אם המשרת הוא אצל הראש של המלכה, כדאי לערוך מספר שינויים מבניים בגופו, כדי שיהיה אפשר לסמוך עליו יותר. גם אם הוא משרת את פני המלך כדאי לערוך בו את אותם שינויים, כדי להנמיך את רמת הטסטוסטרון ובכך להוריד את רמת התוקפנות שלו. העיקור הוא, אם כן, מנגזרות התפקיד, ועם השנים הפך שמו לשם נרדף למום המוטל באותם משרתים קרובים.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×