הפרק הראשון של ״שמאניזם ומלחמות הסמים״ של דן ראסל עוסק בשמאניזם בחל מהתקופה הפליאוליתים וכלה בתקופת הברונזה. המון דיווחים על טקסים קמאיים שהשתמרו בחברות ילידיות כיום, והמון רפרנסים למחקרים אנתרופולוגיים וממצאים ארכיאולוגיים. אבל את עיני תפס דווקא עיסוק בטכניקות העברת המידע – שינון באמצעות קצב, שירה ותיפוף.
הספר מספר כי השמאנים הפליאוליתים היו בעלי ידע אנציקלופדי בתחומי ידע שונים. מייחסים להם ידע אסטרונומי, מיתולוגי, רפואי ומדעי שהועבר דרכם במשך אלפי שנים באמצעות טכניקות שינון שונות. לדוגמה, שירה. כדי לעמוד על יכולת השינון של השירה הוא נותן דוגמא דווקא מתקופת הברזל המאוחרת מאוד. הומרוס, לדוגמה, הוא מדווח, היה מסוגל לשיר את האיליאדה והאודיסיאה בעל פה – ידע ששינן אחרי שעבר אליו משך דורות שלמים, כך שיש מקום להניח שהנוסח שלו אמין יחסית. דיווחים כאלה על שירות שעברו במשך מאות ואף אלפי שנים קיימים גם בתרבות ההודית.
שמאנים ידועים בספרות האנתרופולוגית ביכולתם להמשיך ולחרוז במשך מאה שעות רצופות, הישג שרוב בני האדם המודרנים לא יוכלו להשיג. הם עושים זאת באמצעות שירה, כלי שגם המצאתו מיוחסת להם ומשתמש במשקול קצבי. המילה strophe, שמשמעותה ״בית״ בשיר, משמעותה המילולית היא ״סיבוב״. המילה ballare שממנה נגזרת המילה ״בלדה״, משמעותה ״לרקוד״. החיבור בין שירה, ריקוד ותנועה הוא ביטוי מובהק של האקסטזה של השמאן. בדרכים של ריקוד בסיבובים תוך כדי שינון,הוא נכנס למצב ״אוטומט״.
השמאנים נעזרו ב״מכתיב קצב״ של תיפוף. למעשה, במילה בשפת הפנובסקוט האלגונקוינית המזרחית לשמאן מתורגמת ל״אדם הצליל התופי״. חוקרים מדמים את התיפוף השמאני כחיקוי של פעימות הלב, ותדרי התיפוך תואמים את מקצבי התטא של המח – גלי EEG הקשורים ליצירתיות, פתרון בעיות בלתי רגיל, דימויים חיים ומצבי חלימה ערה. השמאנים עצמם אומרים, ״התוף הוא הסוס שלנו״. המילה שמאן עצמה שפירושה ״אדם הרוח״, נקראה כך משום שבדרכים אלה בעצם השמאן שעובר למצב אוטומט ״גורם לרוחות להכנס לגופו״, ״להתמזג עם רוחו״. מירצ׳ה אליאדה הגדיר, לפיכך, את השמאניזם כ״טכניקה ארכאית של אקסטזה״ דווקא משום שהשמאנים גילו תרגולים המאפשרים להם ״לרכב על הגל״.
אז אם חיפשתם רקע תאורטי שהיה חסר לכם לפוסט שכתבתי בזמנו על טכניקות השירה של הנפחים הקדומים, הרעיון של ד״ר ניסים אמזלג בספר ״זמרו משכיל״ – הנה לכם. מדובר בטכניקה שלא המציאו בכנען, אלא שימשה את האדם מימים ימימה לשימור והעברת מידע.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתיבת תגובה