image 1

חרותות סלע במדבר הערבי כהתפתחותה של דת פריון

מחקר חדש מדגים כיצד הדת נולדה כתוצאה משינויים אקלימיים, במקרה הזה שהתרחשו בחצי האי ערב לאחר עידן הקרח האחרון. הוא חוקר תחריטי סלע עצומים המתארים גמלים ובעלי חיים נוספים, שנמצאו באתרים שונים במדבר נפוד שבצפון ערב הסעודית. התחריטים מתוארכים ללפני כ־12,800–11,400 שנה, כלומר מוקדמים בהרבה מתחריטי הניאולית שנמצאו באזור בעבר (כ־8,000 שנה), ומהווים יצירה של קבוצות נוודים ראשונות שנכנסו לאזור בתקופה זו, והתרשמו ממה שמצאו.

במהלך עידן הקרח האחרון, קרחונים עצומים כיסו את צפון אירופה, אסיה וצפון אמריקה. כתוצאה מכך, חלק גדול מהמים היה "נעול" בקרחונים, והיה פחות אידוי האוקיינוסים, מסלולי זרימה אטמוספיריים השתנו, רצועות הגשם הוסטו דרומה או צפונה וכך ענני גשם לא חדרו לאזורים המדבריים כמו ערב. כתוצאה מכך, חצי האי ערב היה צחיח מאוד, עם מעט מאוד משקעים – אפילו יותר יבש ממצבו הנוכחי. כשעידן הקרח הסתיים, הקרחונים החלו להינמס, מפלס הימים עלה, כמות המים במחזור האטמוספרי גדלה, וכך גם זרמי האוויר התחזקו ורצועות הגשם חדרו צפונה אל חצי האי ערב. כתוצאה מכך, נוצרו ״תקופות ירוקות״, שבהן אגמים זמניים התמלאו, והנוף המדברי הפך למרעה ירוק עם עדרי בעלי חיים גדולים.

בעלי החיים האלה, חלקם גרו במדבר עוד בתקופת הקרח, כמו היעלים. חלקם חיו בשולי המדבר, ונדחקו אליו בתקופות של יובש – כמו הגמלים ושור הבר. כשמזג האוויר השתפר, הם התפשטו בחזרה למדבר. בעקבותיהם הגיע האדם. מה שפגש האדם כשהגיע למקומות הללו זה בעיקר זכרון של מקום חרב שהפך פתאום למקום ראוי למחיה – הגילוי הזה הוא סיבה מספיקה להוולדה של דת.

וכך אנו מוצאים חרותות שנעשו על מצוקי סלע מעל אגמים עונתיים. בחרותות הללו נמצאו סמלי פריון, שככל שהזמן עבר הפכו יותר ויותר מפורטים ומונומטליים, עד כדי גודל טבעי. אלא שאז קרה דבר מוזר: בשלב כלשהוא הייצוגים הפכו להיות מופשטים ו״קריקטוריים״ יותר, במקום שיהיו ריאליסטיים. מציעים שהדבר היה כתגובה לשינויים אקלימיים נוספים, שבהם המדבר חזר להיות יבש, לפחות יותר ממה שהשתפר בו לאחר תקופת הקרח. בגלל ההרעה במזג האוויר, אגמים החלו להתייבש בהדרגה (עד שהתייבשו לחלוטין), בעלי החיים כבר לא היו חלק יומיומי כל כך מהנוף. בשלב זה ציורי החיות הפכו להיות פחות תיעוד ויותר זכרון, או פולחן, אנשים כבר לא ראו את החיות עצמן אלא רק את הייצוגים שנותרו להם, או ייצוגים סימבוליים. חרותות הסלע כבר לא היו ייצוגי תודה אלא ייצוגי תפילה.

טענה דומה היתה גם לפרופ' רן ברקאי מאונ' תל אביב, על הסיבה לציורי המערות, כתגובה להעלמות המגה-פאונה. לטענתו ציורי המערות נעשו תחת השפעה פסיכדלית והם ראשיתה דת קדומה שבמסגרתה מתאחדים עם רוחות החיות שנעלמו, והסיבה שהדמויות שלהן מופשטות היא כי הם מעולם לא פגשו חיות כאלה. רק ידעו שהיו להם, לדוגמה, חתים כמו לממותות. ההרצאה היתה הראשונה בעונה הראשונה של "מקדש התודעה". כמה שבועות אחר כך היא גם נישאה והוקלטה בחוג למדע טכנולוגיה וחברה בבר אילן. הנה היא כאן.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×