הערפדים כחולים במחלה תורשתית

מחלת הפורפיריה (Porphyria) היא מחלה תורשתית נדירה שפוגעת בייצור ההם (Heme), מרכיב חיוני בהמוגלובין. ה״הם״ חיוני להובלת חמצן בתאי הדם האדומים ולתפקוד מערכות נוספות בגוף. כאשר ייצורו נפגע, מצטברים בגוף תוצרים רעילים בשם פורפירינים, מה שגורם לשורה של בעיות רפואיות.

יש כמה סוגים של ביטויים למחלה: בפורפיריה עורית, אפילו חשיפה קלה עלולה לאור לגרום לכוויות, שלפוחיות וכאבים. בפורפיריה נוירולוגית הפגיעה בעיקר, כשמה, נוירולוגית: התקפי חרדה, הזיות, בלבול ופגיעה עצבית. עוד תסמינים הם אנמיה כרונית, שהופכת את העור לסמוק, והכהיה של השתן שבחשיפה לאור הופך אפילו לסגלגל. הדבר גורם גם לנסיגת חניכיים שמבליטה את הניבים – ואת ההקשר אנחנו יכולים לעשות לבד לערפדים, שנמנעים מהשמש, שיש להם ניבים, שגוון עורם חיוור עד סגול, ושיש להם אישיו גדול מאוד עם דם.

הביוכימאי דייוויד דולפין הציע בשנת 1985 העלה השערה שהדמות הפולקלורית של ערדפים כשותי דם נולדה מתוך אמונה של אותם לוקים במחלה, שאם יצרכו דם, הדבר ישפר את תפקודם ויקל את התסמינים שלהם. או לחלופין, שבגלל שהשתן שלהם כהה, מן הסתם הוא נגרם בשל אינפוט בצבע דומה. כמו כן, נמצא שהגופרית שנמצאת בשום עלולה לעורר התקפי כאבים אצל הלוקים בפורפיריה, ולכן ערפדים נרתעים גם משום.

עם זאת, מאמרים מאוחרים יותר ביקרו בחריפות את הרעיון הזה. חוקרים כמו מרי ווינקלר וקארל אנדרסון (1990) כינו את ההשערה של דולפין "מיתולוגיזציה רפואית של מיתוס" — כלומר, ניסיון מיותר להלביש הסברים רפואיים על אגדות עממיות. הם טענו: שבשום מקום לא נמצא שחולי פורפיריה משתוקקים לשתיית דם, ושהמחלה נדירה מדי מכדי לפתח מיתוס.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×