לשם מה המציאו את הכסף? עד היום התאוריות המובילות שניתנו כתשובה לשאלה זו היו תאוריית הסחורות, ותאוריית הקרטלים. תאוריית הסחורות גרסה כי כסף נוסף להחליף את מערכת החליפין הלא יעילה. תאוריית הקרטליזם, טוענת שכסף נוצר על ידי מדינות קדומות ככלי לאיסוף מיסים וארגון כלכלי. מיקאל פובל מאוניברסיטת לונד שבשוודיה מציע טענה חדשה: כסף התפתח באופן אורגני מתוך הצורך לנהל מסחר בין קהילות מרוחקות ומנותקות תרבותית, ולא כתוצאה ממדיניות מדינתית או כחלק ממערכת חליפין פנימית.
הדבר שקישר בין התרבויות הללו היה אמונה, שאמנם לא חייבת להיות משותפת, אבל היה לאובייקטים ששימשו כסף עובר לסוחר ערך תרבותי, ואף מקודש. פובל מביא שתי דוגמאות, הן בקליפורניה הפרה-קולומביאנית והן באירופה של תקופת הברונזה. בקליפורניה לצורך העניין, שימשו ככסף חרוזי צדף. באירופה – מטילי ברונזה. אלא וגם אלה, הוא מראה, לא שימשו רק למסחר, אלא גם כחפצים בעלי ערך מקודש שהיו חלק מטקסי קבורה, פולחנים ומנהגים חברתיים. אילולא הדבר שימש כאובייקט מקודש בעבור שתי התרבויות, הם היו ממשיכים לנהל עסקאות ברטר. העובדה שהם הסכימו על מטבע משותף, מראה כי לשני הצדדים היה מה להרוויח.
בנוסף, פובל מזהה שתי דרכים שסייעו לשליטה בערך המטבע ומניעת אינפלציה. כביכול כלים מוניטריים, אבל בפועל מנהגים תרבותיים ודתיים. בקברים בקליפורניה, הוטמנו חרוזי צדף שנחשבו כמטבע. מדוע לקבור מטבעות ביחד עם האדם? היינו יכולים לומר שהדבר מסמל את מעמדו, או משמש כצידה לדרך. אולי הדבר נכון. אולי הדבר סייע לשימור המבנה החברתי, אבל בראש ובראשונה היה לו תפקיד מעשי – ויסות כמות הכסף במחזור. כך גם באירופה, חפירות ארכיאולוגיות גילו כי מטילים רבים הוטמנו במאגרים ובאתרים פולחניים כגון ביצות. מדוע לזרוק כסף לביצות? ניתן לומר, ביצות הן ״משכנן של ישויות כתוניות״ שמשמשות כמקום חיבור בין עולמות. לעומת זאת, גם כאן, ניתן לראות בכך מדיניות לצמצום מוניטרי.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתיבת תגובה