פולחן מערות במזו אמריקה

הטלקוטפה הם עם שנחשב כמעט לא ידוע – שמם מופיע רק במקורות קולוניאליים מועטים מהמאה ה־16, והם ככל הנראה התקיימו באזור הרי סיירה דה גררו. תגלית במערת טלאיוקוק (Tlayócoc) בהרים אלה, המיוחסים לתרבות זו מגלים טפח על עולמם. למרות שהמסקנות שמגיעים אליהן הן נגזרות ממה שאנו יודעים על תרבויות אחרות, אך מסתבר שהתרבות הזו היתה חלק ממארג שלם.

הממצאים אותרו בתא נסתר במעמקי המערה, החוקרים מניחים שהם שימשו לטקס פוריות כתוני בתקופת הפוסט־קלאסית (950–1521 לספירה). מדובר ב-14 פריטים, ביניהם שלושה צמידי צדף שלמים, קונכיית חילזון ענק, דיסקים מאבן שחורה הדומים למראות פיריט, וחתיכת עץ חרוכה. הממצאים הונחו במכוון על גבי נטיפים, שחלקם עוצבו לצורות כדוריות – מה שמראה על כוונה, ועל כך שהדבר הזה הונח כקורבן. הצמידים מעוטרים בחריטות של פנים אנושיות בפרופיל ובסמלים קוסמולוגיים, כגון מוטיב ה־xonecuilli (צורת S מסולסלת), זיגזגים ומעגלים.

הסמלים הללו עשויים לשקף את הקוסמוגוניה הפרה־היספנית, המתארת את בריאת העולם ואת מחזורי הפוריות.​ צורות עגולות, ככלל, מסמלות את הביצה הקוסמית או הרחם ואת המעגליות של הזמן והחיים. במיתולוגיה המזואמריקנית, המערות היו שערים לעולם התחתון, שנקרא בשפת הנאוואטל: מיקטלן (Mictlan) – כך שגם המיקום מספר משהו על הכוונה בטקס.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×