jaguar, snake, jungle, predator, prey

סמלים של פריון, מוות וריפוי: נחשים, יגוארים ויעלים בתרבות ובהזיות

הופעתם של נחשים ויגוארים בחזיונות איוואסקה היא תופעה נפוצה ומתועדת היטב, וישנם מספר הסברים לכך המגיעים מעולמות השמאניזם, הפסיכולוגיה והביולוגיה.

לפי התפיסה השמאנית הפרואנית, רוח האיוואסקה מתגלה לעיתים קרובות בדמות נחש או יגואר. יש המציעים כי הנחש מייצג את גבעולי הגפן המתפתלים של האיוואסקה, בעוד היגואר מייצג את עלי ה-DMT המוספים למרקחת. היגואר נחשב ל"אוואטר שמאני" עוצמתי שיכול לשמש כמגן בעולמות הרוחניים.

תיאוריה המזוהה עם הביולוג רופרט שלדרייק גורסת כי ככל שיותר אנשים חווים חוויה מסוימת תחת השפעת סם, היא הופכת לחלק מהחוויה של הבאים אחריהם. מכיוון שאנשים שותים איוואסקה כבר אלפי שנים באזורים בהם נחשים ויגוארים הם חיות מעוררות יראה, הדימויים הללו נטמעו ב"שדה" של החוויה.

יש כאלה שרואים בנחש וביגואר השלכות של הנפש או מפגש עם היבטים ארכיטיפיים של התת-מודע הקולקטיבי. ג'רמי נרבי הציע בספרו "הנחש הקוסמי" כי הנחשים השזורים המופיעים בחזיונות הם למעשה ייצוג ויזואלי של סלילי ה-DNA.

עד כאן ממאמר במגזין ״דאבל בליינד״ הכולל מאמר על נוכחותם של הנחש והיגואר במסעות איוואסקה. אבל המעניין הוא שהדבר הזה לא חוזר רק באיוואסקה, ובעצם לא רק תחת סמים. אמנם בני שנון טען שהחזרה של דימויים כאלה בהקשר של חזיונותיו של משה רבינו, קשורה בכל זאת לשימוש באנלוגיה לאיוואסקה, אבל לא בטוח שזה הכרחי. עוזי אבנר מצא כמה וכמה מקדשי נמרים וייצוגים של חתוליים בנגב ובערבה. בתרבויות אלו, הנמרות סימלו פריון וחיים, אך גם את הקשר המורכב שבין חיים למוות במדבר. לצד הנמרים יש בדרך כלל עוד שתי חיות, יעלים שבדרך כלל הן הטרף של החתוליים, ונחשים. לכאורה, כולם סמלי פריון. היעלים כסמל פריון ידוע, והנחש כמי שמשיל את עורו, וכמי שבעצמו יש לו צורה פאלית. עוזי אבנר מסביר שהאתרים הפולחניים בנגב מייצגים שילוב של פריון ומוות. לדוגמה, מצבות אבן המשלבות סמלים נקביים (פריון) עם קבורה של חפצים הפוכים (מוות).

סברה נוספת היא ששלושת החיות הללו, ובעיקר חתוליים ונחשים, קשורים לאלוהויות אדמה כתוניות. לשלושתם יש גם ראיית לילה והן הסתגלו לחיים במקומות חשוכים. שלושתם היו גם בעבר חיות שחיו כנראה במערות. מעמקי האדמה נחשבו כמקורן של האלוהויות הכתוניות, מחסות סלע היו מקומות בטוחים, ולכן שימשו באופן מסורתי כמקומות שבהן מתבצעות לידות. במקומות חמים במיוחד או קרים במיוחד, גם הבידוד של מחסות כאלה אפשר חיים, וגם העובדה שניתן להבעיר בהם אש בצורה מבוקרת (ללא רוחות). אנשים שגרו במקומות האלה בדרך כלל מצאו שם את החיות הללו. בחלק מהמקרים חששו מהם, ובחלק מהמקרים היו שווי נפש כלפיהם, אם לא השתאו מהם.

אבל ההסבר שאני הכי אוהב הוא זה: המילה היוונית Pharmakon פירושה גם רעל וגם תרופה. הנחש הוא הסמל האולטימטיבי לכך: הארס שלו יכול להרוג, אך במינונים נמוכים או לאחר עיבוד, הוא שימש לאורך ההיסטוריה לשיכוך כאבים וריפוי מחלות.וגם אם לא, נחש הוא הסמל האולטימטיבי לרעל. נחשים נתפסו כמי שיש להם ידע על הרחבת תודעה, והדבר רומז לכך שהיה לקדמונים גם ידע על מה שמתברר כנוירוטוקסינים בארס של נחשים המשפיעים על מערכת העצבים, למרות שזו השערה. אז גם אם הנחש עצמו הוא משנה תודעה וגם אם הנחש מסמל רעל, שיש בצמחים אחרים משני תודעה, הקשר בינו לבין מצבי תודעה שונים נתפס כסמל לפריון, הן פיזי והן ובעיקר רוחני.

החתוליים באופן מסורתי נחשבו כאויביהם של הנחשים. מסתמן שיש לחלק מהם גם חסינות מסויימת להשפעות של ארס נחשים, ובימי קדם היתה מסורת עוד יותר ערה לכך. במצרים העתיקה לדוגמה, העריצו חתולים דווקא משום כך. כך הם הפכו לסמלים של הגנה אלוהית. היעלים סימלו בדרך כלל את האל הצעיר המת והקם לתחיה, שבגלל שהוא קשור למחזורי פריון וגשם, גם הרעיון של למות בלילה ולקום לתחיה בבוקר נקשר אליו. אבל ההסבר הזה לא סיפק אותי, ולכן לעזרתי נרתם עוזי אבנר עצמו שהפנה אותי לטענה שיעלים נחשבים גם כן לכאלה שיש להם חסינות לארס נחשים.אי לכך ובהתאם לזו, מי שחסין לארס של נחשים, שלכוחו יש שני פרצופים אבל בגלל החסינות רק פרצוף אחד יכו להתגלות, הרי שהוא קדוש שבקדושים. זו לפי דעתי הסיבה שיגוארים הפכו להיות שוכני קבע בטריפים. כי חתוליים הם ״מם״. אתה לא חייב לדעת את העובדה הזו על החסינות מפני הנחש, זה עבר אליך איכשהוא, בדיוק כפי שהנחש כסמל לרעל זה רעיון שעבר אליך איכשהוא.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×