מחקר גנטי חדש על מומיות קפואות חושף כי היקוטים בסיביר הצליחו לשמר את זהותם התרבותית והביולוגית למרות הכיבוש הרוסי החל מהמאה ה-17. הממצאים מלמדים כי בניגוד לאוכלוסיות ילידיות אחרות בעולם, היקוטים לא התערבבו גנטית עם הכובשים ולא חוו קריסה דמוגרפית, ככל הנראה בשל תנאי האקלים הקיצוניים באזורם. ניתוח של רובד השן והתזונה הראה יציבות מפתיעה, המעידה על עמידות בפני השפעות זרות לאורך מאות שנים. ולא רק מבחינה תרבותית הם החזיקו מעמד, יחסית. גם מבחינה דתית. וכאן זה כבר לא בגלל תנאי שטח אלא בגלל אמירה של ממש.
האתגר הדתי המרכזי של היקוטים בעקבות הפלישה הרוסית (שהחלה ב-1632) היה ניסיון הכפייה של הנצרות האורתודוקסית על חברה שהייתה מסורתית, אנימיסטית ושמאניסטית,. לצד הסוחרים שהגיעו לאזור, הגיעו גם מיסיונרים נוצרים שביקשו להמיר את דתם של התושבים המקומיים. היקוטים המשיכו לשמור על תרבותם המסורתית, גם ברגעים של משבר, וכעת נמצאת ראיית הזהב, גילוי יחסית מאוחר של קבורה של שמאנית שמראה שעוד במאה הסוף המאה ה-18 השמאניזם נותר איתן. למעשה, גם אחרי שהוא נחלש, הוא עדיין לא הוכחד לגמרי, ועד היום היקוטים משמרים סוג של סינקרטיזם, שמתחזק ככל שאנו מתקרבים לזמננו.
אבל אנו נתמקד כמובן בגילוי האחרון של שמאניזם ״הארדקור״. ראשית, מה קרה באותה התקופה. החל מאמצע המאה ה-18, השלטון הרוסי הגביר את השפעתו על מערכות האמונה המקומיות ואף נקט בצעדים משפטיים נגד מסורות רוחניות מקומיות כדי לקדם את הנצרות האורתודוקסית. גם ה״אמנסיפציה״, כלומר שילוב יקוטים במבנה האימפריאליזם והענקת אזרחות למנהיגים הפעיל לחץ נוסף על המבנים המסורתיים.
ובכל זאת, מציאתה של הקבורה השמאנית, מראה כיצד היקוטים נאבקו לשמר את תרבותם. השמאנית, המכונה UsSergue1, נקברה עם סממנים שמאניסטיים מובהקים בתקופה שבה הנצרות כבר הייתה בעלייה. החוקרים מפרשים זאת כניסיון מכוון של השבט שלה לשמר את המסורת הרוחנית אל מול השינויים החיצוניים. בין המאפיינים השמאניסטיים ניתן למנות "חגורת כלה" (Bride's belt), דיסק שמש מברונזה שמותקן על כובע ״אושנקה״ מסורתי.
בסמוך לקברה נמצא בור ובו שלדי שלושה סוסים, כאשר אחד מהם עוטר באביזרים שתאמו בעיצובם את בגדיה. שימוש בסוסים לצורכי קבורה ופולחן היה נדבך מרכזי בתרבות וברוחניות היקוטית. נמצא גביע ״צ׳ורון״, גביע עץ מסורתי ששימש לשתיית חלב סוסים מותסס (קומיס) בטקסים רוחניים. הצ׳ורון הונח על חזה כמנחת קבורה. הלבוש הרב-שכבתי שלה כלל מחממי רגליים מעור עד גובה הירך ותכשיטים ייחודיים. היא נקברה בארון קבורה שעשוי מגזע עץ חלול – שיטה שמאפיינת מסורת מוקדמת ביקוטיה, ולמעשה מה שרואים כאן הוא נסיון להשתמש דווקא בטכניקות ומסורות קדומות, כדי להדגיש את החיבור למקורות. דווקא על רקע ההתרופפות ממנה חששו וכנגדה מחו.
מה היה מיוחד בשמאנית הזו חוץ מכמובן האביזרים שנקברה איתם, מפתיע לא פחות. ניתוח ה-DNA גילה כי הוריה היו קרובי משפחה מדרגה שנייה. בדרגה שניה הכוונה לדוגמה, חצאי אחים, דוד ואחיינית, דודה ואחיין, או סב/סבתא ונכד/ה – ובקיצור: גילוי עריות. זהו ממצא מפתיע וייחודי בהשוואה לשאר הקברים שנבדקו, שבהם נצפו נישואי ״חוץ״ – בתוך השבט אמנם אבל לא בקרבה משפחתית, לא משהו שמפר את ה״טאבו״. הממצאים הגנטיים מאששים כי זיווג בקרב קרובי משפחה לא היה תנאי הכרחי לתפקיד השמאן. יחד עם זאת, העובדה שהאישה בעלת רמת נישואי הקרובים הגבוהה ביותר היא גם "הנושאת האחרונה של חפצים שמאניים מסורתיים" שנקברה "באחד הקברים העשירים ביותר", מרמזת על האפשרות שהיא השתייכה לאליטה כה מבודדת עד שנהגה באנדוגמיה.
ה-DNA שלה קישר אותה גנטית לשבט (clan) החזק והעשיר ביותר באותה תקופה, שבט בוזקוב. שבט בוזקוב מאזור אט-דבאן (AtDaban) עלה לגדולה במהלך "תור הזהב" של היקוטים (1689–1750) והשיג שליטה על הסחר בפרוות. העושר של קברה ומשפחתה בא לידי ביטוי בבגדיה היקרים ובקבורת סוסים טקסית לצד קברה. הדבר עשוי לסמן על כך שהשבטים החזקים היו אלה שעמדו במוקד המאבק לשמירה על המסורות הרוחניות והתרבותיות של היקוטים. עם זאת, המעניין הוא שכשמדברים על ״בגדים יקרים״ מדברים על שמלת צמר אדומה עשויה משמיכות שיובאו מאירופה, דבר הרומז על שימוש בכל זאת ב״שירותים הרוסיים״, הסחר עם מקומות מרוחקים (ובמקרה של יקוטיה, המרוחקים מאוד).
התקופה שבין 1800 ל-1922 נחשבת כשלב שבו מסעות המרת הדת לנצרות הגיעו לשיאם ונעשו נפוצים בכל רחבי האזור. האמנסיפציה פגעה עוד ועוד במבנה המסורתי, אך המקסימום שהוא היה יכול זה רק לפגוע במוסדות החברתיים. מבחינה ביולוגית לעומת זאת הם הראו חוסן ביולוגי משמעותי, שמייחד אותם על פני ילידים אחרים כמו אלה באמריקה. המיסיונרים הנוצרים הצליחו בסופו של דבר להמיר את דתם של האוכלוסיות האנימיסטיות והשמאניות ברובן לנצרות, ומאז המאה ה-19 היקוטים המודרניים נחשבים לנוצרים. כך, למעשה השמאנית שקברה נתגלה, היא הגילוי המשמעותי האחרון של הדת הטהורה – בפני עצמה גילוי מאוחר מאוד של תרבות שמאנית מיינסטרימית טהורה.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


כתיבת תגובה