דייסה ולא לחם: תגליות חדשות על תפריט האדם הניאוליתי בצפון אירופה

מסתבר שביות הדגנים – לפחות בצפון אירופה בתקופה הניאוליתית – לא היה לשם אפיית לחם, כי אין עדויות לטחינת דגנים לכדי קמח. אמנם טחנו אותם, אבל לא כדי שיהיה ניתן להכין מהם לחם, אלא יותר דיסה או מרק דגנים (gruel). החוקרים לא מצאו עדויות לבישול בירה באתר, וציינו כי אין עדויות ברורות לייצור בירה בדנמרק לפני תקופת הברונזה. יש מקום להניח שבעצם בירה בעצם דיסה שתססה, או יותר נכון דיסה היא בירה שלא תססה. ייתכן שהמעבר בין דייסה לבירה היה טבעי – הדייסה שהושארה לזמן ממושך הייתה מתחילה לתסוס באופן טבעי בשל שמרי בר שנמצאים בסביבה. זו כנראה אחת הדרכים שבהן התגלתה הבירה, והתהליך שוכלל עם השנים.

המחקר התפרסם בכתב העת Vegetation History and Archaeobotan, ונערך על ידי צוות חוקרים מדנמרק, גרמניה וספרד, כולל חוקרים ממוזיאון מוסגארד ואוניברסיטת אורהוס בדנמרק. החוקרים בדקו אבני טחינה שנמצאו באתר פריידנלונד באי פין בדנמרק, לצד יותר מ-5,000 גרגרי דגנים שרופים כגון שעורה חסרת קליפה, חיטת אמר ודורום. בניתוח מיקרוסקופי של פיטוליתים (שרידי מינרלים של צמחים) וגרגרי עמילן, התברר כי האבנים לא שימשו לטחינת הדגנים לקמח לצורך אפיית לחם. במקום זאת, גרגרי העמילן זוהו ככאלה שמקורם בצמחי בר, מה שמעיד על כך שהתושבים השתמשו באבני הטחינה בצורה דומה למכתש ועלי להכנת דייסה. הדייסה הייתה מזון מרכזי לצד תפריט מגוון שכלל פירות יער, אגוזים, שורשים ובשר.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×