התחדשתי בספר ״תגליות מארי ועולם המקרא״. כעת ב-25 ש״ח באתר ההוצאה. יצא במקור לפני 12 שנה. בספר מסופר על שלל מקבילות בין תעודות מארי לבין המקרא. להלן אתן כמה דוגמאות הקשורות לדיווינציה או לטקסי מלחמה ושלום:
1. קורבן לפני מלחמה: שמשי אדו מלך אשור, כותב לבנו ישמע אדו, המשנה למלך מארי ״הגדודים נאספים והינם נכונים, אני אקריב קרבן ולמחרת היום אצא בראש הגדודים ולארץ אבור דרכי״ (עמ׳ 44)
2. דרישה באל: שמשו אדו כותב לבנו: ״אסוף צבאך וצא! האותות אשר חזיתי הינם מעודדים. הטילו לפני מופת מוכק״. במכתב ישמע דגן המשנה למלך באקלטום (במדבר הסורי), לאחיו ישמע אדו (כלומר, לאותו נמען, בן
מלך אשור), מצויינים דברים דומים. באגרת המיועדת למלך מארי זמרי ים, לאחר שאחר שחרורה מעול אשור, מודיע אישי אדו, עבד המלך, על אותו מבשרי רעה שנחזו. העבד מייעץ לאדונו לבל יישגר את המשלחת הצבאית אל שבט וואראדאליש (עמ׳ 45)
3. שבועה בשם האדון, הן אם זה המלך והן אם זה האל: באגרת אבל-פי-אל לזמרי ים, נאמר: ״הוא שם בפי את השבועה בחיי אדוני״. שבועה היתה דרך להכרזה של קיבוץ בני אדם כחפים מפשע (עמ׳ 51-52)
4. כהן נושא אפוד: אפוד במובן של כלי דיווינציה,כמו אורים ותומים. במכתב אבל-פי-אל לזמרי (ל)ים מודיע כותב המכתב כי לפי בקשת חמורבי שיגר משלחת צבאית אשר בראשה צועד אלושו-נשיר, הקוסם עבד המלך. גם בראש אנשי בבל, הנלווים למשלחת זו, צועד קוסם-רואה עתידות מבבל. על הקוסמים לצבור את האותו וסימני העתיד ולפי משמעותם יצאו האנשים למטרתם או יחזרו לבתיהם. בשונה מתפקיד הכהן אצל ישראל שהיה להגיד עתידות לפי האותות בלבד, לוקסם הבבלי או האמורי ממארי היתה כנראה סמכות בארגון צבאי וניהול המערכה בהיותו צועד בראש המחנה (53).
5. בחינת הכבד: במארי נתגלו תבניות הדגמה, עדות לשימוש הנפוץ בשיטת קריאת הכבד במסגרת ניחוש ודרישת הגורל. נמצאה אגרת של אשם (או ישמע) דגן לאחיו ישמע אדו נאמר: ״שלחת לי את הסימנים לקביעת העתיד אשר הוצאו מן הקורבנות ואני בחנתי אותם. אתה כתבת לי במילים הללו: הלחה של הלב (כלומר הכבד)מימין הינה בצבע כהה, אך דע כי הלב (כלומר הכבד) הזה בשני צדדיו, מימין ומשמאל, הוא בצבע כהה אף על פי שקיימת בו מחיצה. הצבע הכהה משמאל יתכן שאינו הולם את תכונותיך. על זאת החזרתי לך את האותו הללו ובחנתי את הדברים מחדש. העליתי שלמרות הצבעים הכהים מימין ומשמאל, המתמזגים האחד במשנהו, נראית שם מחיצה. אין אפוא חשש אף במשהו ולעולם״. בקובץ מכתבים אחר צוינה פעולת ניחוש זו באגרתו של אסקודום עבור המלך (ל)ישמע אדו: ״בקשר לקרבן החודש ולקרבן אדוני, צברתי אותות ובחנתי את האוראקל. צדה השמאלי של האצבע הינו שסוע. האצבע התיכונה של הריאות (כלומר, כבד) מכוונת כלפי ימין.זהו מופת חותך. ישמח אדוני לכך״ (עמ׳ 54-56. מפורטים שם הליכי טקס הקריאה בכבד)
6. כריתת ברית: אבל-(פי-)אל מודיע לזמרי ים מלך מארי על נטילת עיר (חמור צעיר) המוקדש לברית, כדי לבתרו בעת עריכת הברית בין החנאים ואנשי אדמרז. למקום מושבו של השר הובאו גם כלב קטן וצפור ״חזום״. השר, מיראתו את אדונו, לא הביא עימו את הכלב והציפור אלא את העיר בלבד. את העיר ביתר השר כותב המכתב, וכך נקבעו שלום והסכם בין הצדדים (69)
7. שימוש בנחש לצורך ניחוש: באחד המכתבים מתוארת פרקטיקה שבה קוסם מבקש נחש מסוים מאוד לשם ניבוי עתידות. אשקור שגא, עבד המלך, כותב למלכו זמרי לים: הפקיר (הקוסם) שגר בסגרטים (שם מקום) אין בידו נחש "צרצר", ואמרו לי במלים אלו: לשובט־שמש לקחת נחש "צרצר". על כן אני שולח עתה את הפקיר כדי שיתנו לו את נחש ה"צרצר", למען ידרוש וייעץ על הגורל (70)
8. שימוש בנביאים וחוזים: נביא כלומר מישהו שמקבל מסרים באמצעות אקסטזה, חוזה באמצעות חלום או באמצעות חוויות ויזואליות אחרות. בכתבי מארי, בעת הבאת קרבנות לחיי השליט משמיע ה"משיב" את דבר החזון: "הוי בבל, מה כה תחפצי לעשות. הנה אאספך במכמורת… ומשפחות שבעת בעלי האמנה וכל רכושם בידי זמרי לים אמלא״. החזון – חזון חורבן וכליה לבבל ולגרורותיה, חזון נצחון ותהילה למלכה של מארי. תעודות אחרות מספרות על הוזים: האחד, צחארם (=צעיר), רואה בחלומו את שלושה חוזים. האל משמיע את אזהרתו לבל יקימו בנין, מאחר שבדעתו למוטטו ולהפילו למצולות מי נהר. כִּרְבִּי דגן שולח למלך, בצירוף לדבר החזון, את ציצית בגדו של החוזה, וכן תלתל משער ראשו, כי החוזה נפל למשכב מאז חזה את חזונו. באיגרת אחרת מעביר כִּרְבִּי דגן למלכו את פשר חלומו של חוזה בדבר תנועת אנשי צבא. חשובה מאלה היא איגרת שלישית, שבה מוסר כִּרְבִּי דגן לשליט את תוכן חזונה של אשה נביאה, "אשת אדם" (השווה "בן אדם", יחזקאל). "נביאה" זו שלוחה, לדבריה, מפיו של דגן, כדי להפיג את חששותיו של זמרי לים מפני מזימותיו של חמורבי מלך בבל. על תחזיות אחרים בעניני מדינה וצבא מרמזות איגרות שונות (עמ׳ 71-72)
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתיבת תגובה