owl, bird, nature, wildlife, animal

תמהון ושגעון במקרא ובעולם הקדום

בלב המערכת האקסטטית המסופוטמית עמדה דמותו של ה-muḫḫûm (ובגרסתו הנקבית: muḫḫūtum), תואר שנגזר מהפועל האכדי mahû (או mahā'u), שפירושו המילולי הוא ״להשתגע״. המונח מתאר אדם השרוי במצב תודעתי חריג, אשר דרכו מועברים מסרים אורקליים מהאלים לחצר המלוכה או למקדש. כאשר בוחנים מונח זה במשקפיים של בלשנות שמית השוואתית, מגלים כי העברית המקראית והעולם התרבותי של המקרא משמרים מקבילות מדויקות.

במישור האטימולוגי והמורפולוגי, השורש האכדי m-h-w/y (מ-ה-ה / מ-ח-ה) מצא את נתיבו לעברית המקראית בשורש מ-ה-ה. מכירים את המילה להתמהמה, או תמהון? אז זה זה. שנאמר: ”יככה ה' בשגעון ובעורון ובתמהון לבב“ (דברים כ״ח, כ״ח). ואומר: ”ביום ההוא נאם ה' אכה כל סוס בתמהון ורכבו בשגעון“ (זכריה י״ב, ד).

לצערי, המילה תמהוני כמשוגע לא מופיעה במקרא. אבל כן מופיע, "התמהמהו ותמהו, השתעשעו ושעו, שכרו ולא יין, נעו ולא שכר" (ישעיהו כ"ט, ט'). משמעותו של הפסוק הוא אובדן עשתונות, בלבול מנטלי, תדהמה או קפיאה מתוך הלם. ברפואה קוראים לזה ״סטופור״ Stupor, והוא מסתבר כתסמין קלאסי של הרעלת אלקלואידים טרופאניים. כמובן, ביחד עם זה מגיעים עוד תסמינים פיזיולוגיים שהופכים אותו למי שנדמה כשיכור: דליריום, כמובן, אך גם עור חם ואדום, יובש בפה, ראייה מטושטשת. בימי קדם לא ידעו להבדיל בין דברים כאלה, כנראה ההבדל העיקרי בין שניהם הוא שאלכוהול הוא משתן, ואלקלואידים טרופאניים אוצרים שתן. אז שימו לב, אם ראיתם אדם שיכור משתין על עצמו: סימן שהוא לא תחת השפעה של דודאים.

מכל מקום, במקרא הנביאים לפעמים מתוארים ממש כמשוגעים. כאשר אחד מבני הנביאים מגיע בשליחות אלישע למשוח את יהוא למלך, השרים שואלים אותו: "מדוע בא המשגע הזה אליך?" (מלכים ב', ט', יא'). בספר ירמיהו מוגדר תפקיד הכהן בבית ה' כמי ממונה על "כל איש משגע ומתנבא" (ירמיהו כ״ט, כו'), ובספר הושע מתואר הנביא בתור: "אויל… משגע איש הרוח" (הושע ט', ז').

במזרח הקדום הדבר הזה התבטא בכך שהיו נביאים מיוחדים שנכנסו לקטגוריה של ״אנשי ינשוף״, eššebû. אמנם על אודותיהם לא שרדו רישומים מפורטים המפרטים את מהות מלאכתם המדויקת, אבל מה שמסתמן הוא שהם כנראה צרחו, חיקו ועשו תנועות כמו ינשוף, סובבו את הראש שלהם ב-180 מעלות, כרכרו ופיזזו ועשו כל מיני דברים שנמצאים על הגבול של בין שטות לשגעון. אתם חושבים אולי שזה משהו חריג אבל אל לכם לשכוח שלא רחוק משם, עוד אלפי שנים אחר כך, התנהלו טקסים שמאניים שבהם הנביאים חיקו חיות, מה שנקרא אורניתומורפיזם.

הריקודים בקווקז הם שארית מהתקופה הזו. האלמנטים בריקוד הקווקזי גם היום מנסים להדמות לעוף דורס. פריסת הזרועות היא כמו פריסת כנפיים, עמידה על קצות האצבעות היא כמו נעיצת הטופרים, תנועות ראש מהירות וחדות משחזרות את מנגנון הראייה והציד של העופות, סחרורים וזינוקים מחקים את הנסיקה, הדאייה והצלילה אל הטרף.

אז בפעם הבאה, אם תמהתם, בצעו בדיקת ינשוף.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×