מחבר: avi111
-

הטל והעפר כדימויים פסיכדליים (ומיניים!)
משקאות משכרים ברחבי העולם העתיק התאפיינו בצבע בהיר, צהבהב-בז׳ עד ירקרק-חום. לעיתים לבן לגמרי. הבירה, שהיתה סוג של דיסה עכורה, היתה בצבע זהוב-חלבי. הסומה מתוארת כחום-בהיר (babhru),בצבע הזריחה (aruna – אפרפר/אדמדם), וירקרק-צהבהב (hari). יין האורז המזרח אסייתי הוא צהבהב-לבן-אפור, ומסתבר שגם בדרום אמריקה הצ׳יצ׳ה והפוזול מהתירס הם בגוונים כאלה. אני מזכיר את האנקדוטה הזו כי…
-

שימוש מסורתי באופיום בטקסי מתים במצרים
כד שנמצא באוסף הבבלי של אוניברסיטת ייל (Yale Babylonian Collection), ומתוארך למאה ה־5 לפנה״ס, לימי שלטון אחשוורוש הראשון (Xerxes I) – מה יש בו, מה היה תפקידו והאם הוא אחסן חומרים משני תודעה, כמו אופיום? הכלי הגיע למוזיאון כבר בראשית המאה ה־20, לאחר שנרכש בפריז ב־1912 על ידי האספן איברהים אליאס גז׳ו. עד לאחרונה, הדעה…
-

אופיום, קוקה וטבק כמנועים היסטוריים – סיכום ההרצאה
אתמול התקיימה בשעה טובה ההרצאה ״אופיום, קוקה וטבק כמנועים היסטוריים״, או כפי שפרופ׳ זהרה יניב-בכרך קראה למצגת ״צמחים כמנועי מלחמות וכלכלה אפורה״. ההרצאה עסקה בשלושת הצמחים ככוחות ששינו את מהלך ההיסטוריה האנושית, ובתהליך שבו עברו מצמחים פולחניים לסחורה או מה שנקרא בכלכלה commodity, ולבסוף ל״סמים״ גרידא. בעיקר עסקה ההרצאה באופן שבו אותם הצמחים נמצאים בתחום…
-

כשהזרע הוא שיקוי האלמוות – ליטרלי
עוד הערת אגב כלשהיא בקשר לזרע. בהינדואיזם ה-Bindu הוא מקור החיים, הוא רגע האיחוד המוחלט לפני ההתפצלות לשניים, של שיווה ושקטי או של החומר והרוח. תרגומו המילולי, ״נקודה״ או ״טיפה״, והכוונה כמובן לטיפת הזרע האלוהי של שיווה. במונחים פילוסופיים זוהי האחדות לפני הריבוי שהעולם הוא, ובעיקר את אחדות הניגודים. נרצה לקרוא לזה במתמטיקה ״הציר החד…
-

מיתוס בריאת העולם המצרי כדימוי להכנת בירה
במיתוס המצרי, אתום ברא את העולם באמצעות עיבור עצמי, אבל הצורה שבה הוליד את ילדיו היתה כזו שניתן לפרש אותה מילולית כך שהוא התעטש או ירק אותם החוצה. ומה שהוא ירק היה אוויר ולחות, כלומר, התוצר של אותה הפליטה הוא משהו שנמצא איפה שהוא בין לבין. בפוסטים קודמים ניסיתי להסביר כיצד אוויר יכול להיות קשור…
-

תיאולוגיה פאלית
בפילוסופיה יש עקרון שנקרא טריכוטומיה. כמו דיכוטומיה, שבה יש בעצם שני צדדים שמנוגדים האחד עם השני, בטריכוטומיה שני הצדדים נמצאים במשא ומתן האחד עם השני, כשבאמצע יש את התיווך. והשילוש הזה חוזר בכל מערכת תוכן שהיא, שמורכבת משלשות: השלב שלפני, השלב שאחרי, והשלב שתוך כדי. על בסיס זה בנוי גם עקרון הלימינליות. שלב הביניים הוא…
-

יחסי מין כטכניקה אפשרית קדומה לשינוי תודעה
הטקסים הדתיים הם בעיקרם מאגיה סימפתטית. מנסים להידמות לאל ובאמצעות כך להדבק בו, וכך בעצם מנסים לשחזר את הפעולות של האל, כשבראש ובראשונה פעולת הבריאה. מאחר שאלוהים ברא את העולם באמצעות הדיבור, מדברים. מאחר שאלוהים ברא את העולם באמצעות קורבן ונתיחה, מקריבים ומנתחים. ומאחר שאלוהים ברא את העולם באמצעות עיבור עצמי…. מאוננים. מאחר שאלוהים הוא…
-

למה עץ הדעת הוא הקנאביס
במקורות שומריים ואכדיים, הקיסקנו (kiškanu) מתואר כעץ הנטוע בגן ארידו – גן מקודש לאל אנכי (אאה), שמייצג את החכמה. העץ צומח מעל ה-Apsû (תהום מיימית), ויונק מ"מי החיים". הוא נושא תיאורים יוצאי דופן: שורשים לבנים, גזע כחול (כלאפיס־לזולי), ענפים נוטפי אור, פירות כאבני חן. מצד שני, אין ייצוגים איקונוגרפיים של העץ הזה, לפחות לא כאלה…
-

ההתגלות כסמל
הטרמינולוגיה של חווית ההתגלות היא רב משמעית, ושואלת מונחים הן מתחום המין והן מתחום המטלורגיה. ההתגלות כתוצאה משתיה של שיקוי פסיכדלי, שנדמה מצד אחד כזרע או כחלב אם, ומצד שני כנתך שמקבל את הצורה של כלי הקיבול שאליו הוצק. השדה הסמנטי שמכסה ההתגלות, מקשר בין כוכבים, מתכות ונוזלי הגוף – משל היה אלכימיה הרמטית, שבה…
-
שיווה והבהאנג
הקשר בין שיווה ובין צמח הקנאביס, ובמיוחד בהאנג (bhang), מעוגן במסורת ההינדית לאורך דורות. שיווה, אחד משלושת האלים המרכזיים בהינדואיזם, הוא אל הסגפנות, המדיטציה וההתעלות הרוחנית. הוא לא חי בארמון, אלא מתבודד בהר קאילאש, עטור סמליות כמו נחש על צווארו, סהר ירח על ראשו ונהר הגנגס הנובע משערו. צמח הקנאביס מופיע כחלק בלתי נפרד מהפולחן…
