תגית: רפואה עתיקה

  • עץ הליבנה: עתיקות, ריפוי וקדושה

    עץ הליבנה: עתיקות, ריפוי וקדושה

    עץ הליבנה (השדר), המוכר בזכות גזעו הלבן והבוהק המעטר את יערות חצי הכדור הצפוני, מלווה את האנושות מאז שחר קיומה. מראהו העדין מטעה. מדובר באחד העצים העמידים והחיוניים ביותר בטבע, "מין חלוץ" המסוגל לשקם יערות שלמים לאחר שריפות. במשך אלפי שנים הוא שימש כמקור לחומרי בנייה, בידוד וכתיבה, אך חשיבותו העמוקה ביותר טמונה בשני רבדים…

  • מים מקודשים ומרפא בעולם הרומי

    מים מקודשים ומרפא בעולם הרומי

    בעולם העתיק, המים לא שימשו רק לניקיון הגוף, אלא נתפסו כמרכיב מקודש הנובע ממקורות אלוהיים ונושא עמו הבטחה לריפוי. עבור הרומאים, מעיינות ומרחצאות היו מקומות שבהם אמונה דתית, מדע רפואי וארכיטקטורה נפגשו כדי להעניק מזור לחולים ולצליינים. מקיסרים ועד פשוטי עם, תרבות המים הרומית הקיפה את כל רחבי האימפריה והותירה מורשת של אתרי מרפא הפעילים…

  • תפיסות עתיקות על וסת, גוף ותודעה

    תפיסות עתיקות על וסת, גוף ותודעה

    בעת העתיקה, הקשר בין הפיזיולוגיה הנשית לבין מצבה התודעתי, המנטלי והנוירולוגי של האישה נתפס כהדוק ובלתי נפרד. תפיסות רפואיות ופילוסופיות קדומות ביוון וברומא הגדירו את גוף האישה כגוף לח, ספוגי וקר יותר מזה של הגבר, ולעודף לחות זה הייתה השפעה ישירה על התודעה והאינטלקט. הפילוסוף דיוגנס מאפולוניה, למשל, טען כי "לחות מעכבת את האינטלקט", וההנחה…

  • חלב אם: תרופת עיניים קדומה ורפואה מודרנית

    חלב אם: תרופת עיניים קדומה ורפואה מודרנית

    בפפירוס הרפואי "אברס" (משנת 1550 לפנה"ס) מדווח שהמצרים הקדומים השתמשו בחלב אם לצורך רפואת עיניים. הבסיס המיתולוגי לטיפול קשור לאלה המצרית איזיס. על פי האמונה הקדומה, חלבה של איזיס הזין את בנה הורוס וניחן בכוח פלאי שהשיב לחיים את בעלה המת, אוסיריס. משום כך, הדרישה הספציפית בפפירוס להשתמש ב"חלב של אישה שילדה בן" נחשבת לפנייה…

  • מסאז׳ מסופוטמי מאגי

    טקס ה-Mussu'u הוא טקס ריפוי מסופוטמי עתיק ששילב טיפול רפואי מעשי עם פעולות מאגיות-דתיות. Mussu'u באכדית, שפשוף. מאחר שמשולבות משחות מדובר לא סתם בשפשוף, אלא יותר בעיסוי. השמן שהיה בשימוש הוא ״שמן טהור וקדוש״, שבזמן מריחתו דוקלם לחש שלוש פעמים. לאחר סיום שלב העיסוי הראשוני, ההוראות דורשות למשוח את גוף החולה ב"תמצית ארז" (או "דם…

  • על הרפואה

    מאמר חדש פורסם השבוע בכתב העת ״British Dental Journal volume״, מהווה חלק ראשון ממאמר מקיף על רפואת השיניים בתרבויות עתיקות, כולל בתרבות העברית. כדאי לעיין. בין השאר הוא כולל גם כמה דוגמאות על רפואה מאגית ממסופוטמיה שתהיה קשורה לעניננו, ותובנה שלי בעקבות קריאה בו על מהותה של הרפואה באופן כללי. בתנ״ך, שיניים בריאות נחשבו לסמלים…

  • רוק וצואת כלבים ברפואת הנשים

    רוק וצואת כלבים ברפואת הנשים

    הכלב היה בעל חיים עם משמעות דתית כפי שראינו בפוסט הקודם. אומנם כנראה שלא בשביל תפקידו הפולחני ולא בגלל האיכויות שחשבו שיש לו בנושא ליווי נשמות לשאול, הוא בוית. מפתה כמובן לחשוב שכל מה שהאדם עשה היה תוצאה של תכנונים הקשורים למצבי תודעה משתנים, אבל לא. את הכלבים מן הסתם בייתו לצורך שמירה. אבל דווקא…

  • הארגוט ופולחן האם הגדולה

    הארגוט ופולחן האם הגדולה

    הארגוט – אותו גידול שחור ויבש המזדקר מתוך שיבולים נגועות – אינו רק טפיל. הוא אחד המתקנים הראשונים של התרבות האנושית. מתקן של כאב לידה, מתקן של הפלה, מתקן של ראייה אחרת. הוא מפתח. מפתח לכאב, לשיכרון, לדם, להתגלות. ברפואה הקדומה – הרבה לפני שהרפואה הייתה מדע – גוף האישה לא הופרד מהשדה, מהעונה, מהקציר.…

  • השום כצמח מקודש לאלות הפוריות

    השום מילא תפקיד משמעותי בפולחני פוריות בתרבויות שונות לאורך ההיסטוריה. היו לכך שתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה והיותר ידועה היא זו שכתובה כבר בגמרא: השום הוא אפרודיזיאק, ״מכניס אהבה מוציא קינאה״, והוא גם ״מרבה הזרע״, כלומר מעודד פוריות. המדע גם מאשש את זה, שהוא מגביר (כשהוא נא) את רמות הטסטוסטרון ומעלה לפיכך את ייצור הזרע. וכמובן…

  • הרגשתי תחושה מעקצצת בקרסול

    האשורים קישרו רגשות של כעס עם תחושות בירכיים. רגשות של אהבה ואושר נקשרו אצל האשורים לכבד, איבר שאינו נחשב כיום למוקד רגשי. תחושות של סבל או מצוקה רגשית קושרו אצלם לבית השחי, וקא צ׳ינג, האשורים חוו עוררות מינית כתחושת עקצוץ בקרסוליים – כך מגלים חוקרים במחקר חדש שמפורסם בכתב העת iScience. הם הגיעו למסקנות אלה…

×