תגית: מיתולוגיה
-

עץ הליבנה: עתיקות, ריפוי וקדושה
עץ הליבנה (השדר), המוכר בזכות גזעו הלבן והבוהק המעטר את יערות חצי הכדור הצפוני, מלווה את האנושות מאז שחר קיומה. מראהו העדין מטעה. מדובר באחד העצים העמידים והחיוניים ביותר בטבע, "מין חלוץ" המסוגל לשקם יערות שלמים לאחר שריפות. במשך אלפי שנים הוא שימש כמקור לחומרי בנייה, בידוד וכתיבה, אך חשיבותו העמוקה ביותר טמונה בשני רבדים…
-

Petrosomatoglyphs: עקבות קדושות בנוף התרבותי העולמי
פולחן והתקדשות של סלעים טבעיים שבהם נצפו או הוטבעו "עקבות רגליים" היא תופעה המכונה במחקר הארכיאולוגי והפולקלורי Petrosomatoglyphs או Divina Vestigia. המונח נגזר מיוונית: Petro (סלע/אבן), Soma (גוף), ו-Glyphe (חריטה/חציבה). זוהי תופעה תרבותית ואוניברסלית נפוצה חובקת עולם. תרבויות ודתות שונות בכל היבשות פירשו שקעים, שקעים גיאולוגיים או עקבות מאובנות בסלעים כחותם מוחשי שהותירו אלים, גיבורים…
-

טקסי הנפשה במסופוטמיה: רחיצת פה ופתיחת פה
במסופוטמיה קיים מושג בשם ṣalmu, בעברית ״צלם״, שהיה בעצם פסל שהפך לייצוגו המוחשי של האל. הפסל הזה היה עץ ואבן, אבל באמצעות טקס מיוחד שנעשה על הפה, העיניים, האף, האוזניים ובאופן כללי כל המקומות שדרכם ניתן לחוש, היו מפיחים בו רוח חיים. אבל האם האלוהות נחוותה אצל הקדמונים כמשהו חש? פרשנות נוספת שלדעתי עושה יותר…
-

אחוות הלוחמים: טקסים, שבועות וחיות טרף
המושג המשוחזר Kóryos (מפרוטו הודו-אירופית: kóryos, שמשמעותו "צבא" או "קבוצת לוחמים") מתאר אחוות לוחמים שהיוותה מסגרת לחניכת נערים קבוצתית. בעולם העתיק שני האלמנטים הללו היו חלק בלתי נפרד מאותו המוסד התרבותי. מדובר בקבוצה מגובשת של גברים צעירים, לא נשואים וללא רכוש, שנקשרו זה לזה בשבועה וחיו בשולי החברה, לרוב ביערות או באזורי ספר, כקבוצת פשיטה…
-

לוח שיש רומי המוקדש לאל הברק וכוחם המאגי של הברקים
בווילה של הקיסר אדריאנוס בטיבולי שבאיטליה נחשף לוח שיש הנושא כתובת המוקדשת לאל הברק הרומי. הלוח נמצא במיקומו המקורי שבו נטמן, באזור הסמוך לאמפיתיאטרון של הווילה. נכתב עליו ״FVLGVR SVBMANIVM״, שזה אומר כנראה שנעשה שם טקס בשם ״fulgur conditum״, שבו מקדשים מקום שנפגע מברק, לאל Summano. בתקופה הרומית, מקומות שנפגעו מברק נחשבו למקומות דתיים המקודשים…
-
פטריות, מטאורים וקסם אפל באמונות האבוריגינים
על פי אמונתם של האבוריג'ינים במדבר המרכזי של אוסטרליה, פטריות ובייחוד פטריות רעילות הצומחות על פני האדמה אינן אלא מטאורים שנפלו מהשמיים והתגשמו בחומר. מכיוון שהמטאורים נתפסו כנושאים אנרגיה של קסם אפל ורע, נחשבו הפטריות למזוהמות באותו כוח מסוכן. כתוצאה מכך, הוטל טאבו חמור על אכילתן, והן נחשבו לאסורות למאכל. חוקרים מעריכים כי ייתכן והקשר…
-

היין, השירה והאלוהות: קשר הדוק בתרבויות קדומות
שירה, שתיית משקאות משכרים ופולחן דתי היו קשורים זה בזה בקשר בל ינתק בתרבויות הודו-אירופיות עתיקות רבות. אנחנו מכירים את אולמות המשתאות של העמים הגרמאניים כמו אלה שמתוארים באפוסים כגון ביאוולף, שהיו גם מרכז החיים החברתיים והפוליטיים אבל גם אולמות שבהם התאספו הלוחמים לפני המלחמות, ומשוררים שרו שירי גבורה מהעבר כדי לעודד את רוחם של…
-

למה הפרסים העריצו אש?
פולחן האש מוטמע בתרבות ההודו-אירופית, אבל בשביל לשגשג הוא צריך תנאים פיזיים תומכים. וכנראה שזה לא מפתיע שהוא שגשג והתבסס באופן יוצא דופן דווקא באיראן ובאיזורים הסמוכים לה. במקומות הללו ישנם תנאים גיאולוגיים ייחודיים, הם עשירים מאוד בנפט ובגז טבעי, ובחלק מהמקרים הדבר הדליק הזה גורם לתופעה של אש שפורצת ישירות מהאדמה ככח טבעי אדיר.…
-

הרימון: מסמלי הפריון והמיתוסים העתיקים עד סגולותיו המרפאות
אייטם נחמד בהולנדית שהחלטתי לסכם בתיווך גוגל טרנסלייט. הרימון היה מימי קדם סמלה של האלה הפיניקית עשתורת, שהייתה הפטרונית של הפריון והנישואין. כאשר היוונים נתקלו בפולחן עשתורת בקפריסין, הם זיהו אותה עם אלת האהבה שלהם, אפרודיטה. עולי רגל נהגו להשאיר במקומות הקדושים פסלונים של האלה כשהיא אוחזת רימון בידה, והפרי אף הופיע על גבי תכשיטים.…
-

חלב אם: תרופת עיניים קדומה ורפואה מודרנית
בפפירוס הרפואי "אברס" (משנת 1550 לפנה"ס) מדווח שהמצרים הקדומים השתמשו בחלב אם לצורך רפואת עיניים. הבסיס המיתולוגי לטיפול קשור לאלה המצרית איזיס. על פי האמונה הקדומה, חלבה של איזיס הזין את בנה הורוס וניחן בכוח פלאי שהשיב לחיים את בעלה המת, אוסיריס. משום כך, הדרישה הספציפית בפפירוס להשתמש ב"חלב של אישה שילדה בן" נחשבת לפנייה…
