תגית: מסופוטמיה

  • ניכוס מאנה: מאכילת אדם ליין

    ניכוס מאנה: מאכילת אדם ליין

    בבית אבי-חי יש עוד סדרת הרצאות והפעם על מדרשי המקרא המשוכתב של ימי בית שני. עד כה כבר 3 הרצאות אבל אני רוצה להתמקד בהרצאה הראשונה. מעביר את הסדרה ד״ר הלל מאלי מהמחלקה לתנ״ך באונ׳ בר אילן שעיקר מסקנותיו הוא שהמוטיבציה של נח להקריב קורבן לאחר המבול היתה על מנת לשכנע את אלוהים שלא להביא…

  • למה הטרמינולוגיה של אקסטזה היא "יציאה החוצה" ולא "כניסה פנימה"?

    המונח אקסטזה נגזר מהמילה היוונית ekstasis (הורכבת מ-ek = מחוץ ל-, ו-stasis = עמידה/מיקום). משמעותה המילולית של המילה היא "עמידה מחוץ לעצמך" או יציאה מן התודעה והגוף הרגילים. בעולם היווני והמסופוטמי הקדום, התודעה האנושית היום-יומית נתפסה ככלי מוגבל הכלוא בתוך הגוף הפיזי והתפיסה החושית. כדי לחוות התגלות אלוהית, לקבל מסר נבואי או ליצור קשר עם…

  • טקסי הנפשה במסופוטמיה: רחיצת פה ופתיחת פה

    טקסי הנפשה במסופוטמיה: רחיצת פה ופתיחת פה

    במסופוטמיה קיים מושג בשם ṣalmu, בעברית ״צלם״, שהיה בעצם פסל שהפך לייצוגו המוחשי של האל. הפסל הזה היה עץ ואבן, אבל באמצעות טקס מיוחד שנעשה על הפה, העיניים, האף, האוזניים ובאופן כללי כל המקומות שדרכם ניתן לחוש, היו מפיחים בו רוח חיים. אבל האם האלוהות נחוותה אצל הקדמונים כמשהו חש? פרשנות נוספת שלדעתי עושה יותר…

  • תמהון ושגעון במקרא ובעולם הקדום

    תמהון ושגעון במקרא ובעולם הקדום

    בלב המערכת האקסטטית המסופוטמית עמדה דמותו של ה-muḫḫûm (ובגרסתו הנקבית: muḫḫūtum), תואר שנגזר מהפועל האכדי mahû (או mahā'u), שפירושו המילולי הוא ״להשתגע״. המונח מתאר אדם השרוי במצב תודעתי חריג, אשר דרכו מועברים מסרים אורקליים מהאלים לחצר המלוכה או למקדש. כאשר בוחנים מונח זה במשקפיים של בלשנות שמית השוואתית, מגלים כי העברית המקראית והעולם התרבותי של…

  • בירה וכישוף

    בירה וכישוף

    במשך למעלה מ-100 שנה, שכן באוספי המוזיאון הלאומי של דנמרק אוצר היסטורי יוצא דופן: אוסף גדול של לוחות חימר נושאי כתב יתדות מהתרבויות הקדומות של המזרח התיכון, שחלקם בני יותר מ-4,000 שנה ונכתבו בשפות שכבר עברו מן העולם. אבל הם לא נחקרו, לפחות לא עד שמישהו אשכרה מצא זמן לחקור אותם. ומה מתגלה בינתיים. קבוצה…

  • צמחי מחט, אמונה ושינויי תודעה במסופוטמיה

    צמחי מחט, אמונה ושינויי תודעה במסופוטמיה

    במסופוטמיה (אשור ובבל), קבלת החלטות מדיניות וצבאיות נשענה באופן עמוק על תקשורת עם האלים. מי שהופקדו על משימה קריטית זו היו ה"בָּארוּ" (Bārû) – מנחשים וחוזים מקצועיים אשר שימשו כאנשי חצר בכירים, וששמם נגזר מהפועל האכדי שמשמעותו לבדוק, לחקור ולבחון. שיטת הניבוי היוקרתית והנפוצה ביותר היתה אמנם הפטיסקופיה (ניבוי על פי הכבד), ובשיטת הניבוי הזו…

  • חול מיובא במקדש אישתר בעיר אשור

    חול מיובא במקדש אישתר בעיר אשור

    דווקא החול, שלפעמים נתפס כחומר חסר חשיבות, ״סתם עפר״, חושף רבדים תרבותיים נסתרים שלא יכולנו לדעת על ממלכת אשור. חוקרים קדחו בלב קודש הקודשים של מקדש לאלה אישתר בעיר אשור, בירת הממלכה האשורית והמרכז הפוליטי שלה לכל אורך קיומה. הסיבה שהם קדחו, היא כי מי שחפר במקום בתחילת המאה העשרים לא חפר מספיק, והחוקרים רצו…

  • פולחן הגיבורים הממוסד כפולחן מלך אל

    פולחן הגיבורים הממוסד כפולחן מלך אל

    מקור המילה "כריזמה״ במילה היוונית χάρισμα (khárisma), שמשמעותה היא "מתנה שניתנה בחסד" או "מתת אל". χάρις פירושה חן, חסד, יופי או נדיבות. אנחנו מכירים את זה מהנצרות, ״מתנה מרוח הקודש״, אבל כמובן שהנצרות לא המציאה דבר. בסוציולוגיה של כיתות, מראים המחקרים שבקבוצות של עד 500 איש, סמכות נקבעת בדרך של כריזמה, כלומר המנהיגות היא כריזמטית,…

  • טרנסקסואלים במסופוטמיה

    במשך שנים, חוקרים והיסטוריונים נטו לתייג אנשים חריגים מבחינה מגדרית במסופוטמיה העתיקה כדמויות שוליים. מסתבר שלא כך הדבר: נזילות מגדרית היוותה לעיתים דווקא בסיס לעוצמה פוליטית ודתית. כך במאמר שפורסם לאחרונה באתר The Conversation. שנותן גם דוגמאות: קבוצה שנקראה "אסינו" (Assinnu) שירתה את האלה אישתר. הזהות שלהם נתפסה כמתת-אל ולא כפגם. יכולתם ״לחצות״ את הגבולות…

  • ה״כישפו״

    ה״כישפו״

    טקס ה"כישפו״, או יותר נכון ״כיספום״ kispum, הוא סעודת מתים טקסית ופולחן זיכרון שהיה נפוץ במסופוטמיה העתיקה. מקורו של הטקס עתיק מאוד וייתכן שהוא חוזר לתקופת שומר שלפני סרגון (האלף השלישי לפנה"ס). משומר הוא התפשט לאכד, אשור ובבל ולבסוף האמורים. התיעוד הטקסטואלי הברור הראשון של הטקס מופיע בכתבי המאה ה-18 לפנה"ס. המחקר על הכישפו מסועף…

×